מרצה בכיר שניהל קשר מיני עם סטודנטית פוטר ותבע פיצויים

המרצה ממכללת 'תל חי' הזמין את הסטודנטית לשיעורים פרטיים בביתו ואף חשף בפניה שאלות ממבחן. בית הדין לעבודה הכשיר את החלטת המכללה

מרצה לשעבר במכללה האקדמית תל חי שניהל רומן עם תלמידה ופוטר, לא יקבל פיצויים מהמכללה – כך קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. המרצה תבע את המוסד האקדמי בו החל את דרכו כעוזר מתרגל בחוג למדעי המחשב, על שלל זכויות שלטעמו מגיעות לו לאחר סיום עבודתו, אולם השופטת רויטל טרנר הכריעה שהתנהלות המכללה הייתה תקינה וכי פיטוריו על רקע ניצול יחסי המרות של התובע כלפי הסטודנטית היו סבירים. התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות.

הסיפור החל בשנת 2018. התובע, מרצה בכיר במכללה, החל לנהל מערכת יחסים אינטימית עם הסטודנטית. מספר חודשים לאחר תחילת הקשר, הודיעה הסטודנטית לתובע כי היא בהיריון ולאחר זמן מה החליטה על הפסקת ההיריון. בשלב מסוים המכללה גילתה על הרומן וזימנה את השניים לבירור. מסקנת הממונה על הטרדות מיניות במכללה הייתה כי התובע ניצל את יחסי המרות שלו כלפי הסטודנטית ואף הפר את כללי האתיקה בכך שנתן לה שיעורים פרטיים בביתו. הוא הושעה מהמכללה, ובהמשך זומן לשימוע ופוטר.

במאי 2020 הוגשה התביעה לבית הדין, במסגרתה עתר התובע לתשלום זכויות בגובה 350,000 שקל שלשיטתו מגיעים לו מהנתבעת. לטענת התובע הקשר בינו לבין הסטודנטית נעשה בהסכמה כך שלא מדובר בהטרדה מינית או בהפרה של כללי האתיקה. לטענתו, אין פסול בסיוע שהעניק לסטודנטית מחוץ לשעות הלימודים שכן הדבר נעשה ללא תשלום.

המכללה טענה מנגד שההחלטה לפטר את התובע הייתה סבירה והתקבלה לאחר בירור מקיף אצל הממונה על הטרדות מיניות. לדברי הנתבעת, מידת החומרה של מעשי התובע התבהרה במהלך השימוע, אז התברר כי חשף בפני הסטודנטית פרטי מבחן בו היא אמורה הייתה להיבחן בקורס שתרגל.

ניסה להסתיר

השופטת טרנר כתבה כי מכלול הראיות בתיק מראה שהתובע ניהל קשר מיני עם הסטודנטית תוך קיומם של יחסי מרות, וכי הוא היה מודע לפסול שבמערכת היחסים. היא הדגישה שהרומן עם הסטודנטית התנהל כשהתובע היה מתרגל שלה בקורס חובה בשנה א' כך שמידת השפעתו עליה הייתה רבה במיוחד.

בהינתן יחסי המרות בין התובע לבין הסטודנטית, הסבירה השופטת, עליו לשכנע כי לא ניצל את פער הכוחות ביניהם, כאשר לפי הפסיקה מדובר בנטל כבד ביותר. מסקנת השופטת הייתה כי התובע נכשל במשימתו להפריך את חזקת הניצול.

כך, ממסכת הראיות עלה שהתובע פעל להסתיר את הקשר הרומנטי מאנשי המכללה. בין היתר הבהיר התובע לסטודנטית בזמן אמת שהם "לא יכולים לצאת למסעדות כי במכללה לא יודעים על הקשר".

במילים אחרות, נימקה השופטת, התובע היה מודע לבעייתיות שבקיום קשר אינטימי עם סטודנטית ורצה להסתיר זאת מאנשי הנתבעת. יתרה מכך, התובע לא הצביע על סממן אחר שמלמד שהקשר הרומנטי היה בבחינת זוגיות שאינה תלויה במעמדו כחבר סגל במכללה.

בהקשר לכך הדגישה השופטת כי הרומן החל כשהסטודנטית הגיעה לביתו של התובע על מנת לקבל ממנו עזרה בלימודים, והמפגש ביניהם גלש לקיום יחסים. התובע אף הודה במהלך השימוע כי הוא נמשך אליה.

בתוך כך השופטת דחתה את טענת התובע לפיה כללי האתיקה אוסרים רק שיעורים פרטיים בתשלום. בעניין זה היא קיבלה את עמדת הנתבעת לפיה האיסור נועד למנוע פתח לניגוד עניינים והתנהגות לא אתית מצד חבר הסגל, בלי קשר לכסף.

בסופו של יום התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אהוד רז
• ב"כ הנתבעת: עו"ד שחר הופמן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין