בת 70 פינתה את הדרך לרוכבת אופניים שהגיחה מולה, ונפלה בגלל הפרשי גובה במדרכה. היא נחבלה בפנים ובכפות הידיים
בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה תושבת רמת גן שמעדה ונחבלה בגלל שקיעת אבנים בשביל. השופטת אידית קליימן-בלק קבעה כי העירייה התרשלה ופסקה לתובעת פיצויים והוצאות. נקבע כי העובדה שהעירייה מיהרה לתקן את המפגע מעידה על כך שראתה בו דבר מסוכן.
התאונה אירעה ביולי 2018. התובעת צעדה בשעות הבוקר על שביל שמיועד להולכי רגל ואופניים ומוביל לפארק מרום נווה שברמת גן. התובעת זזה לצדי הדרך כדי לאפשר מעבר לרוכבת אופניים שהגיעה מולה, ולדבריה מעדה ונפלה בגלל אבנים משתלבות שהיו שקועות. בעקבות הנפילה נגרמו לה שברים בשורשי כפות הידיים.
רוכבת האופניים עזרה לתובעת, הזעיקה את בעלה של התובעת למקום וצילמה את מקום הנפילה.
כשלושה חודשים לאחר התאונה התובעת הודיעה על המפגע לעירייה, וזו פעלה לתקנו כבר ביום למחרת. כשנה לאחר התאונה התובעת הגישה את התביעה לבית המשפט.
לטענת התובעת, התאונה נגרמה בגלל רשלנות העירייה שלא פעלה לתחזק באופן נאות את השביל. היא הוסיפה כי העובדה שהעירייה תיקנה את השביל בעקבות פנייתה, מוכיחה שגם לשיטת העירייה מדובר במפגע מסוכן.
מנגד טענה העירייה כי לא כל שקע קטן או הפרש גובה זעיר מטיל חבות על העירייה, ואי אפשר לצפות שרחובות העיר יהיו משטח סטרילי.
לא נעלה עקבים
השופטת קליימן-בלק ציינה כי התמונות שהציגה התובעת מלמדות שמדובר במפגע, וניתן לראות בהן את התובעת יושבת על השביל המומה וכאובה כשפניה חבולות, עם דם מהאף והשפה. עוד ניתן לראות שהתובעת נעלה סנדלי הליכה רגילות, ללא עקבים שעלולים היו לגרום למעידתה.
עוד ניתן לראות בתמונות, כי בצדי השביל קיים אזור של אבנים משתלבות השקוע מטה, כך שבעת התאונה מפלס השביל לא היה אחיד. עניין זה לדברי השופטת יצר מכשול עבור הולכי רגל, במיוחד אם ממהרים לפנות מקום לרוכבי אופניים.
השופטת ציינה כי אמנם רוכבת האופניים שהגיחה מול התובעת היא זו שגרמה לה לזוז הצידה ולאבד את שיווי המשקל, אך אין בכך כדי להעביר את האחריות לתאונה לרוכבת האופניים.
השופטת הוסיפה כי הזדרזות העירייה לתקן את הריצוף בשביל יממה בלבד לאחר פניית התובעת, מלמדת שגם היא הייתה סבורה שמדובר במפגע מסוכן.
עם זאת ציינה השופטת כי התובעת לא יכולה לצאת "פטורה בלא כלום" והיה עליה להיזהר יותר, שכן התאונה קרתה באור יום, בשביל שהיא מכירה היטב סמוך למקום מגוריה. לפיכך נקבע לתובעת אשם תורם של 20%.
השופטת קבעה בהסתמך על הממצאים הרפואיים שהוצגו לה כי לתובעת נגרמה נכות רפואית בשיעור 27%. בניכוי האשם התורם נפסקו לטובתה פיצויים בסך 124,000 שקל עבור הוצאות רפואיות, כאב וסבל, ותלותה בעזרת הזולת בעקבות התאונה.
בנוסף, חויבה העירייה לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מגובה הפיצוי.
- ב"כ התובעת 1 (האישה): עו"ד בנו גליקמן
- ב"כ התובעת 2 (שירותי בריאות כללית): עו"ד אבי לוי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד צבי רפופורט
עו"ד אסתר מצגר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין