חברה שמשכירה יחידות דיור פנתה להוצאה לפועל עם פסק דין שמאשר הסכם פשרה מול אחד הדיירים וביקשה להוציא נגדו צו פינוי. רשם ההוצאה לפועל הבהיר לה שמנוסח ההסכם עולה כי ויתרה על הסעד הזה
רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים שי קידר הורה לאחרונה לסגור תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין לפינוי דייר מיחידת דיור בשכונת צור באהר שבמזרח העיר, לאחר שקבע כי פסק הדין כלל לא מורה על פינויו. המשמעות היא כי החברה שיחידת הדיור בבעלותה לא תוכל לפנות את הדייר אף שהודה כי לא שילם שכר דירה.
תביעת פינוי שניהלה חברת "מג'לס אלאסכאן", המחזיקה ביחידות דיור על אדמות הוואקף האסלאמי בצור באהר, נגד מספר דיירים במתחם הסתיימה לפני כ-8 שנים בהסכם פשרה שאושר כפסק דין.
במסגרת ההסכם חזרה בה החברה מהתביעה וויתרה על פינוי הדיירים, ואילו הם הצהירו שאינם דיירים מוגנים. עוד נקבע בו כי אם הדיירים לא ישלמו את שכר הדירה הדבר יחשב להפרה יסודית של הסכמי השכירות שלהם והחברה תהיה רשאית לנקוט נגדם בהליכים.
לאחר שאחד הדיירים צבר חוב דמי שכירות של כ-64 אלף שקלים הגישה החברה באמצעות עו"ד מוחמד עבאדין את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל וביקשה להוציא מכוחו צו פינוי.
אלא שהדייר, שיוצג על-ידי עו"ד לילך סנג'רו, טען בתגובה שהחברה נוהגת בחוסר תום לב משום שבמסגרת הסכם פשרה היא חזרה בה מתביעת הפינוי. במילים אחרות, פסק הדין שעליו היא מתבססת לא כולל הוראה של פינוי. בנוסף נטען כי הסכם הפשרה נחתם תחת כפייה ותוך הטעיית הדייר בנוגע לסכום השכירות.
החברה השיבה בין היתר כי בהסכם הפשרה נכתב מפורשות כי אם השוכר יפר את תנאי השכירות היא תוכל לנקוט נגדו בהליך פינוי. כמו כן היא טענה כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל מוגבלת ליישום פסק הדין והוא לא רשאי להעניק לו פרשנות.
פעלה בניגוד להסכם
בהחלטה שניתנה לאחרונה קבע הרשם שי קידר כי החברה צודקת במובן זה שחובתו היא להביא לביצוע שלם ונכון של פסק הדין שבגינו נפתח התיק. אלא שקריאת הסכם הפשרה מוביל לתוצאה הפוכה לחלוטין מזו שביקשה.
הרשם ציין כי מההסכם לא ניתן להבין אלא דבר אחד: שהחברה ויתרה על סעד הפינוי "כליל", ושהפרת הסכם השכירות מקימה לה עילה לתביעה נגד הדייר אבל לא להוצאת צו פינוי בהוצאה לפועל.
במילים אחרות, בהסכם הפשרה אין הוראה מפורשת לפינוי במקרה של אי-תשלום שכירות. כל שנקבע בו הוא שהיה והסכם השכירות יופר תהיה לחברה עילת תביעה נגד המפר.
מעבר לזה, בהסכם הצהירו הצדדים במפורש שאין ולא תהיה להם כל טענה או תביעה האחד כלפי השני. כלומר, ההסכם שלל מהחברה את הזכות להגישו לביצוע בהוצאה לפועל.
"דין תיק זה להיסגר, משאין בפסק הדין צו פינוי מפורש וברור. מעבר לכך, הזוכה ויתרה 'כליל' על סעד הפינוי בפסק הדין, כמו גם שהצדדים ויתרו על טענות קיימות ועתידיות", סיכם הרשם את החלטתו.
לבסוף, החברה חויבה לשלם לשוכר הוצאות של 1,500 שקלים. בסכום זה לקח הרשם בחשבון את העובדה שתיק ההוצאה לפועל נפתח בניגוד לפסק הדין ולהסכם הפשרה מצד אחד ומצד שני את העובדה שהדייר הודה כי אכן לא שילם דמי שכירות.
להחלטה בתיק 517661-07-17
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין