האם בעקבות פסק דין תקדימי משנת 2014 היה מקום לקצר את תקופת שהותו של נתין זר מסודן במתקן "חולות"? ומה לגבי טענתו שהתנאים במתקן מחפירים?
בשנת 2008 הסתנן העותר לישראל, וניתן לו רישיון שהייה בישראל, אשר הוארך מעת לעת, עד שבשנת 2014 כאשר הגיע למשרד הפנים להאריך את רישיונו, קיבל הוראה להתייצב במתקן "חולות", בהתאם להוראות החוק למניעת הסתננות.
אלא שבפסק דין 8425/13 גבריסלאסי קבע בג"ץ כי יש לתקן את החוק, ולפיכך זומן העותר בינואר 2015 לשימוע חדש בעניינו, שלאחריו נקבע כי שהותו במתקן תוארך לתקופה המקסימלית של 20 חודשים.
זקוקים לייעוץ במשפט חוקתי ומנהלי?
עו"ד חוקתי ומנהלי
העותר, שלא השלים עם קביעת משרד הפנים, הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע.
לטענת העותר, השימוע נערך למראית עין בלבד, ולא נלקחו בחשבון שיקולים רלוונטיים כגון העובדה שבקשתו למקלט מדיני טרם נבדקה וששהה במתקן 5.5 חודשים בעקבות הוראות שנקבעו כלא חוקתיות.
בנוסף, טען העותר כי הוא מוחזק בתנאי עבדות, וכי הקריטריונים להשמה במתקן "חולות" מפלים מסתננים שהגיעו לישראל דרך סודן ואריתראה.
משרד הפנים טען כי לעותר נערך שימוע כדין, במסגרתו ניתנה לו הזדמנות להעלות כל טענה בה הוא חפץ אך הוא בחר שלא להעלות אף טיעון רלוונטי שיוציאו מחוץ למסגרת הקריטריונים שנקבעו לשהייה במתקן. עוד נטען כי סוגיית תנאי החזקתו עלתה לראשונה במהלך הדיון בבית המשפט – שלב מאוחר למדי.
טענת האפליה, הוסיף המשיב, היא אינה טענה מבוססת, שכן החוק חל על מסתננים שיש קושי להרחיקם למדינות המוצא, ולא משנה מהיכן באו.
באשר לבקשת העותר למקלט מדיני, נטען כי זו הוגשה רק לאחר שהגיע ל"חולות", ואין היא מהווה פטור אוטומטי משהות במתקן.
המחוקק התחשב
חלק משמעותי מטיעוני העותר נגעו לחוקיותו של החוק החדש למניעת הסתננות, שאלה העומדת ממש בימים אלו להכרעה בפני הרכב מורחב של בג"ץ, ולכן סגנית הנשיאה שרה דברת קבעה כי אין לדון בהם.
בנוסף, בנוגע לטענת העותר כי הקריטריונים להשמה במתקן מפלים לרעה מסתננים שהגיעו לישראל דרך סודן ואריתראה, נקבע שפוטנציאל הקליטה של מתקן "חולות" עומד על 3,360 שוהים בלבד, ומכאן שאין זה סביר להפנות דווקא לשם מסתננים אלו.
השופטת דברת ציינה כי אכן יש פגם בכך שבקשת העותר למקלט מדיני טרם נבדקה, אך עם זאת, יש לתת משקל לעובדה שבקשתו הוגשה רק לאחר שכבר נשלח למתקן.
באשר לתנאי השהייה של העותר ב-5.5 החודשים הראשונים, קבעה השופטת כי הדבר כבר נלקח בחשבון במסגרת השימוע שנערך לו לאחר פסיקת בג"ץ ואין לתת לכך חשיבות יתר באשר להמשך שהותו במתקן.
עוד בנוגע לתנאי החזקתו, ציינה השופטת כי במהלך השימוע שערך המשיב לעותר הוא נשאל על כך במפורשות אך לא טען דבר. מכאן, שצדק המשיב שטענה זו למעשה עלתה לראשונה בשלב מאוחר מדי.
בסופו של דבר, החליטה סגנית הנשיאה לדחות את העתירה תוך שהורתה למשרד הפנים להכריע בבקשתו של העותר לקבלת מקלט מדיני. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ העותר: עו"ד נואה דיאמונד וגיא ברנר
- ב"כ משרד הפנים: עו"ד יפית ברקוביץ
* עו"ד דוד אנג'ל עוסק במשפט חוקתי ומנהלי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין