האסירים מוחים על הגבלות שהוטלו עליהם בעקבות המגיפה כגון צמצום דרסטי של ביקורי בני משפחה ושיחות טלפון, תוך ניתוקם בפועל מהעולם החיצון. הם מבקשים לאמץ חלופות פוגעניות פחות
בעתירה שהוגשה לאחרונה לבג״ץ טוענים 1,047 אסירים כי בעקבות המגיפה הוטלו על אוכלוסיית הכלואים מגבלות קשות באופן הגובל בהתעללות. הם דורשים בין היתר שלא להותיר אסירים באגפי קורונה מעבר לנדרש, לחייב את כלל הסוהרים ללבוש מסיכות ולהקפיד על אספקה שוטפת של מסיכות נקיות לכלואים, להגדיל את האפשרות לקיים שיחות טלפון ולאפשר ביקורי משפחות.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו״ד רותם טובול נטען כי עם פרוץ המגיפה הוטלו מגבלות קשות על מתקני הכליאה.
בין היתר הוגבלו ביקורי המשפחות באופן שמחייב חלק מהאסירים לבחור עם מי מילדיהם להיות בקשר. במקביל, בוטלו ביקורי ההתייחדות והאפשרות של אסירים לקיים שיחות טלפון צומצמה דרסטית, והלחץ הנפשי שמצטבר באגפים מהווה ״פצצה מתקתקת״.
לטענת האסירים ניהול אגפי ההפרדה בהם שוהים אסירים שנאלצים להיות בבידוד בשל המגפה כושל. כך, בכל פעם מוכנסים אסירים חדשים ומתאפס מונה הבידוד של האסירים שכבר נמצאים בהם. יוצא שאסיר המצוי באגף הפרדה כזה עלול למצוא את עצמו בהפרדה מטעמי קורונה למשך חודשים ארוכים.
העותרים הוסיפו כי תנאי האגפים הללו דומים לתנאים באגפי ענישה. האסירים מוחזקים בתא סגור וחנוק למשך מספר ימים, ללא אוורור ראוי. יש אגפים בהם ישנו רק טלפון אחד ולכל אסיר ניתנת אפשרות לבצע שיחות למשך 15 דקות בלבד לאורך כל שעות היום. התאים מלוכלכים והאסירים הם אלו שצריכים לנקותם, חרף התפתחות סימפטומים למחלת הקורונה. זאת ועוד, נשללת מהם האפשרות לגשת לקנטינה.
העותרים מלינים על כך שרוב הסוהרים אינם טורחים לעטות מסיכות מה שמהווה את הגורים לרוב ההדבקות. מנגד, האסירים עצמם לא מקבלים מסיכות בכמות מספקת ונאלצים להשתמש במסיכות בד מזוהמות.
כמו כן, במסגרת ההתמודדות עם הנגיף נשללת האפשרות מהאסירים לצאת לעבודות חוץ תוך פגיעה בפרנסתם.
מצוקה קשה
העותרים ציינו את הסבל והמצוקה הקשה שנגרמת להם ואת הורך הדחוף לשנות את הגזירות.
לטענתם, שב״ס מטיל את מלוא ה״מחיר״ והסבל הכרוך בהתמודדות עם המגיפה על גבה שלה אוכלוסייה חלשה ופגיעה והזקוקה יותר מכל להגנה.
העותרים דורשים בין היתר ניהול נכון יותר של אגפי ההפרדה באופן שימנע שהות מיותרת. כמו כן, הם דורשים לחייב את כלל אנשי הסגל ללבוש מסיכות ובמקביל, לספק לאסירים מסיכות בכמות ואיכות מספקת.
עוד הם דורשים לאפשר לאסירים שאין חשש שנדבקו לצאת לעבודה מחוץ לכותלי הכלא באופן שיקל על הצפיפות באגפי הכליאה וכן על מצבם הכלכלי הקשה של האסירים.
העותרים מבקשים לספק אפשרות נרחבת לקיום שיחות טלפון של אסירים עם העולם החיצון תוך הגדלת מספר הטלפונים העומדים לשימוש האסירים. זאת, במקביל למתן אפשרות סבירה לביקורי משפחות לכלל האסירים ולא רק על בסיס בקשות מיוחדות.
עוד דורשים העותרים להסיר את המגבלות על מפגשים בין אסירים לבין עורכי דינם, להקצות חדרי התייחדות ראויים, להתקין מזגנים ולהרחיב את מגוון ערוצי הטלוויזיה הזמינים לאסירים לצפייה בתאים.
בנוסף לטענתם יש להעביר לאסירים את המענקים שהעבירה הממשלה לכלל האוכלוסייה בשל הנגיף.
״מאסר אינו חופשה בקאריביים ובתי הסוהר אינם בתי הבראה או מועדוני ספא״, כתבו העותרים והוסיפו כי עם זאת על הרשויות לזכור את חובתם לפעול להגן על זכויות האסירים הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי.
בהחלטה שקיבל השופט עופר גוסקופף נקבע כי שב״ס ישיב לעתירה עד יום ראשון 25/10/2020.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה:
"מענה לעתירה יוגש כמקובל לבית המשפט ובהתאם להחלטות השיפוטיות.
לצד זה חשוב לציין ששירות בתי סוהר הוא הגוף ששומר על זכויות הכלואים ועל בריאותם ובריאות הסגל. כלל הפעולות שמבצע שב״ס נועדו לשמור על חיי האסירים באירוע משברי ומורכב זה וכל זאת בהתאם להוראות הדין, לרבות מגבלות הריחוק החברתי מטעם הממשלה.
בניגוד למתואר, ככל ואיפשרו את חופש התנועה, איפשר גם שב״ס ביקורי משפחות לאסירים ולעצורים. כמו כן, מתקיימים מזה חודשים ארוכים מפגשי היוועצות עם עורכי דין וכלואים. כל מערכי הטיפול והשיקום פועלים בהתאם למגבלות הקורונה וכללי התו הסגול.
ניתן לכלואים טיפול ומענה רפואי ראוי ולעיתים אף טוב מהקהילה.
חשוב לציין כי בג״צ נדרש להתייחס לכמה עתירות שהוגשו בסוגיית טיפול שב״ס בתקופת משבר הקורונה ושיבח את פעילות שב״ס בהתמודדותו המורכבת."
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין