בני הזוג רבו והאישה לא נתנה לבעלה לחזור הביתה. אף שלפי הדין המוסלמי במצב כזה היא לא זכאית למזונות, הגישה האישה תביעת מזונות בטענה שהרחיקה את בעלה האלים מפאת חשש לחייה. ביהמ"ש לא האמין לה וסבר כי היא מעוניינת בכסף ורכוש ותו לא.
הנישואים בין בני הזוג, שנישאו באוגוסט 2013 לפי הדין השרעי, שרדו שלושה חודשים בלבד. הגרסאות של כל אחד לפרידה היו שונות: האיש טען כי עזב את הבית בתום ריב קשה כדי להירגע אך כשחזר אשתו סירבה להכניסו לבית. האישה טענה כי בעלה נקט כלפיה באלימות קשה והיא חששה לחייה, ולמרות זאת לא מנעה ממנו לחזור.
לייעוץ בתחום המשפחה:
עורך דין משפחה
בני הזוג התגרשו בדצמבר 2014, כארבעה חודשים לאחר שנולד בנם המשותף. כך החלו להתנהל ביניהם הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה, אחד מהן עסק בתביעת האישה למזונות עבורה ועבור התינוק.
כאן נציין כי לפי ההלכה המוסלמית אישה אינה זכאית למזונות אם היא מונעת מבעלה כניסה לבית ללא צידוק. צידוק כזה יכול להיות התנהגות אלימה.
בהתאם, טענה האישה כי בעלה לשעבר נהג כלפיה באלימות מתמשכת. היא סיפרה כי לאחר שעזב הוא פרץ לבית והחליף את המנעול ואפילו שלח אליה רעולי פנים שיפחידו אותה. לכן, גם אם ייקבע שמנעה ממנו להיכנס לבית – כפי שהוא טוען – היא עדיין זכאית למזונות.
האישה טענה כי יש לה הוצאות של 4,500 שקל לחודש והיא כמעט לא מכניסה כסף, וכי הקטין – תינוק רך בימים – זקוק למזונות של 3,800 שקל. לשיטתה, בעלה לשעבר יכול לעמוד בכך.
הגרוש הכחיש את טענות האלימות לחלוטין. לטענתו, בכך שהאישה לא נתנה לו לחזור הביתה היא לא קיימה חובותיו כלפיה, ולכן אינה זכאית למזונות.
באשר למזונות הילד טען הגרוש כי הסכום שמבקשת האישה מופרז ואינו מבוסס. לטענתו, יש לחייבו במזונות של 1,000 שקל בלבד בשל מצבו הכלכלי הקשה.
לא פעלה בתום לב
בנוגע למזונות האישה, קבע השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, שגרסת האיש הייתה אמינה יותר מזו של האישה, זאת גם לפני שהודתה, בסופו של דבר, שהוא לא נקט כלפיה באלימות פיסית.
השופט תמה כיצד ייתכן שמצד אחד האישה טענה שלא מנעה מבעלה להיכנס לבית ומצד שני סיפרה שפרץ לדירה. יותר מזה, האישה לא תיארה כל אירוע אלימות קונקרטי והסיפור על רעולי הפנים לא הותיר רושם אמין. בנוסף, בעדותה סיפרה האישה כי לאחר האירוע בעלה הציע להעביר אותה לדירה אחרת אבל היא סירבה מחשש שזכויותיה בדירה ייפגעו.
אמירה זו, קבע השופט, מעוררת אי-אמון: "אשה החוששת לעצמה ורוצה הגנה בוודאי הייתה מסכימה לקבל מדור אחר ולא להיות נתונה לסכנת פריצה על ידי 'רעולי פנים'... נראה כי יותר משחששה האשה לבריאותה ושלומה מפני האיש היא חששה לפגיעה בזכויותיה הרכושיות...".
למעלה מהדרוש הזכיר השופט לאישה כי הזכות למזונות כפופה לעקרון תום הלב. אישה שטענה לאלימות שלאחר מכן הודתה שלא הייתה, לא פעלה בתום לב ואיבדה את זכאותה.
בנוגע למזונות הקטין קבע השופט כי האישה הפריזה בדרישתה. לאחר שבחן את הוצאות הקטין ואת ההכנסות הפוטנציאליות של הצדדים, חייב השופט את האיש לשלם לבנו מזונות של 1,350 שקל, בנוסף לדמי מדור והחזקה כ- 770 שקל. בני הזוג יחלקו בהוצאות בריאות וחינוך חריגות. הוצאות נוספות לא נפסקו.
- ב"כ התובעת: עו"ד י. רובין
- ב"כ הנתבע: עו"ד ש. ג'בארין
* עו"ד שרה בן איתמר עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין