אדם ערירי הוריש את כל רכושו לשכן, אחותו טענה לניצול

אחותו היחידה של המנוח בקשה לבטל את הצוואה בטענה שאחיה היה בודד וחלש, והשכן ניצל את המצב כדי להשפיע עליו תוך שסכסך בין האחים. אלא שבית המשפט התרשם שזה היה רצון המנוח

בית משפט למשפחה בבאר שבע דחה לאחרונה התנגדות לצוואה. המנוח, שלא הייתה לו בת זוג או ילדים, ציווה את כל רכושו לשכן שלו. אחותו של המנוח התנגדה לקיום הצוואה וטענה בין היתר שהשכן ניצל את בדידותו, שלט בו והשפיע עליו להוריש לו הכל. השכן מצדו הסביר שהמנוח היה דווקא עצמאי ובין השניים נרקמו יחסים קרובים כשל בני משפחה. השופט אלון גביזון התרשם שמערכת היחסים בין המנוח ואחותו הייתה עכורה והוא בחר במודע להדיר אותה מהצוואה.

המנוח נפטר בשנת 2018 כשהיה בן 64. הוא השאיר צוואה שערך ב-2011, בה ביקש להעביר לאחר מותו את כל רכושו, כולל זכויותיו במשק המשפחתי, לשכן שלו.

לאחר מותו הגיש השכן בקשה לקיים את הצוואה ואילו אחותו של המנוח, שגם לה זכויות  במשק, הגישה התנגדות לקיום הצוואה.

לטענת האחות, המנוח היה בודד, חלש ואלכוהוליסט והשכן ניצל את מצבו השברירי והשפיע עליו באופן בלתי הוגן להוריש לו את כל רכושו. לדבריה, השכן גרר את המנוח לנהל הליכים משפטיים נגדה וסכסך ביניהם על מנת לבודד את המנוח עד שהמנוח היה תלוי בו. לטענתה, השכן יזם את הצוואה כדי להגן על חוות לולים שהקים שלא כדין במשק שלה ושל המנוח.

האחות צירפה להתנגדות את יורשיו של אח נוסף שלהם שנפטר, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל, אשר לא הביעו עמדתם.

השכן טען מנגד שהצוואה משקפת את רצון המנוח, לאור הסכסוך המשפחתי שהיה בין המנוח לאחותו. לדבריו המנוח כעס על אחותו שהותירה אותו לטפל באימם לבדו. מנגד, לטענת השכן, הוא היה זה שסייע למנוח ואימו לאור החברות הקרובה בין המשפחות.

השכן ציין כי הסכסוך בין האחים התגבר לאחר מות האם, אז התנהלו ביניהם הליכים משפטיים כאשר האחות תבעה את פינוי המנוח מהמשק. לעומת זאת, נטען כי בינו ובין המנוח התקיימו יחסי חברות קרובים, המנוח השתתף באירועים משפחתיים של בני משפחת השכן והפך לבן משפחה. לטענת השכן, המנוח בכלל לא היה תלותי, אלא אדם עצמאי שעבד למחייתו, היה מודע לרצונותיו ולא היה נתון ללחץ או השפעה.

"מערכת יחסים עכורה"

השופט גביזון דחה את ההתנגדות. הוא דחה את טענת האחות להשפעה בלתי הוגנת לאחר שהתרשם מהראיות שהובאו בפניו שהמנוח היה עצמאי, מתפקד, חרוץ ומסור לעבודתו, נפגש עם חברים ולא היה מנותק מסביבתו.

עוד התרשם השופט כי היחסים בין האחים באמת היו עכורים כפי שטען השכן. בין השניים התנהלו הליכים משפטיים בנוגע למשק והעיזבון של אימם. האחות תבעה את פירוק השיתוף במשק ופינוי המנוח, ואילו המנוח מצידו הגיש נגדה תביעה כספית.

לעומת זאת, היחסים בין המנוח והשכן היו קרובים והמנוח ראה בו כבן משפחה.

השופט הורה על קיום הצוואה וחייב את האחות בהוצאות השכן בסך 30,000 שקל.

• ב"כ השכן: עו"ד דן פיאלה
• ב"כ האחות: עו"ד מובשוביץ
• ב"כ רשות מקרקעי ישראל: עו"ד חדד-לנקרי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין