הבעלים של מסעדת "אגדתא" בראש העין פיטר את המנהל ללא פיצויי פיטורים לאחר שהובא לתשומת ליבו כי המסעדה מפסידה כספים. ביה"ד לעבודה מצא שלל פגמים בהתנהלותו, וחייב אותו לפצות את המנהל.
בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל חלק מתביעתו של מנהל מסעדה, במסגרתה טען כי פוטר ללא שימוע ותוך שלילת פיצויי הפיטורים שלו שלא כדין. בעל המסעדה התעקש שהמנהל פוטר כחוק, אולם השופטת מירב קליימן התרשמה אחרת.
התובע החל לנהל את מסעדת "אגדתא" ב-2012, עוד כשמיקומה היה באלעד. ב-2014 המסעדה הועברה לראש העין ובאוגוסט אותה השנה הוא פוטר מעבודתו. לטענתו, פיטוריו נעשו באופן מפתיע, מבלי שנערך לו שימוע ומבלי שקיבל פיצויי פיטורים.
בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה התובע הוסיף כי שלושה חודשים לאחר שפוטר הוא קיבל מכתב מ"מגדל" – מנהלת קופת הפנסיה שלו – לפיו לא הופקדו כספים לקופה החל מינואר 2014. בעקבות המידע המרעיש, הוא נבר בתלושי השכר שלו והתגלה לו כי הוצגו בהם דיווחים כוזבים בנוגע להפרשות הפנסיה ומספר ימי החופשה שצבר.
בנוסף, התובע טען כי הוא לא הוחתם על הסכם העסקה ולא ניתנה לו הודעה מסודרת לגבי תנאי העבודה, ולכן הוא זכאי לפיצוי גם בגין רכיב זה.
הנתבע בתגובה הודה שפיטר את התובע, אולם התעקש כי הליך הפיטורים בוצע כחוק ונערך לו שימוע. לפי גרסתו, לאחר שהמסעדה הועברה לראש העין מנהלת החשבונות שלו הסבה את תשומת ליבו לכך שניהולו של התובע גרם להפסדים והוא הרבה להיעדר מהעבודה – וזו הסיבה שפוטר.
הנתבע טען בנוסף כי התובע ידע היטב את התנאים בהם הועסק, וכי לנוכח ההפסדים שגרם למסעדה הוא כלל לא זכאי לפיצויי פיטורים או לפיצוי כלשהו. מכל מקום, הנתבע טען כי במידה שייקבע כי הוא זכאי לפיצויים, יש לקזז מהם את הנזקים שהתובע הותיר אחריו.
פוטר כחוק?
משהנתבע הודה כי התובע פוטר, כל שנותר לשופטת קליימן הוא לבחון האם הליך הפיטורים נערך כחוק ומהו סכום הפיצוי שהוא זכאי לקבל.
במקרה זה, השופטת מצאה כי לא ניתנה לתובע הזמנה לשימוע ולא הוצג בפניה פרוטוקול של ההליך, ועל כן היא העלתה ספק שהתקיים בכלל. בהיעדר ראיות לקיומו נקבע שהתובע פוטר בניגוד לחוק.
באשר לזכאות המעסיק לקזז כספים מפיצויי הפיטורים, השופטת קליימן הסבירה כי החוק אמנם מאפשר לנכות מהפיצויים כספים שהעובד חייב למעסיק, אלא שאפשרות זו שמורה למצב שמדובר בסכום ידוע שהעובד התחייב לשלמו, ואילו הנזקים שהתגלו לכאורה לאחר פיטורי התובע לא עונים על תנאים אלה.
בהמשך, השופטת בחנה את תלושי המשכורת של התובע ומצאה כי הנתבע הפחית משכרו כספים לטובת קרן הפנסיה אך לא העביר אותם בפועל, וכי יתרת ימי החופשה שלו נמחקה באופן תמוה. מאחר שהסברי הנתבע בעניין לא סיפקו לכך מענה ראוי, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי גם בגין רכיבים אלו.
באשר לתביעה בשל רכיב חוזה העבודה ומסירת תנאי העבודה , השופטת התרשמה כי התובע ידע היטב את תנאי העסקתו ולכן קבעה כי אינו זכאי לפיצוי בגין רכיב זה אף שלא נמסרה לו הודעה בכתב.
מאחר שהנתבע הוא עוסק מורשה (ולא חברה) הוא חויב לשלם לתובע מכיסו פיצויים של 69,970 שקלים על פיטורים בניגוד לחוק, פיצויי פיטורים והלנתם וכן פיצוי על הדיווחים הכוזבים בתלושי השכר. בנוסף, הוא יישא בהוצאות משפט בסך 4,500 שקלים.
עו"ד זהר וכנר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין