ב-2010 נקטעה כף ידו של עובד שניקה מטחנת בשר באולם אירועים. שופטת בימ"ש השלום בתל-אביב הבהירה שלא כל "מנהל" אחראי על בטיחות וביקרה את המדינה: חקירה דלה ולא נאותה.
התאונה התרחשה באולם האירועים "ארגמן". אחד מעובדי המטבח ניקה מכונה לטחינת בשר מבלי שניתק אותה מהחשמל. התוצאה הייתה קשה – המטחנה החלה לפעול וקטעה את כף ידו השמאלית.
לשאלות על עבירות רשלנות:
עורך דין פלילי
בעקבות האירוע הוגש כתב אישום בבימ"ש השלום בתל-אביב נגד שני נאשמים, בו יוחסה עבירת רשלנות בקשר לפיקוח על מכונה: הנאשם הראשון והמרכזי היה בעל העסק ומנהלו, ואילו השני, שהוגדר בכתב האישום כמי "ששימש בתפקיד ניהולי" בבית העסק.
המדינה טענה שבאותה תקופה הנאשמים הורו לנפגע לנקות את בית העסק על כל מה שיש בו: האולם, המטבח, המשרדים והשירותים.
הנאשם המרכזי הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון. לעומת זאת, נגד הנאשם השני התנהל הליך הוכחות.
הוא טען, בין היתר, ששימש כמנהל מכירות וטיפל בקשר עם הלקוחות, אולם לא היה אחראי על העובדים ולא על הבטיחות.
לדבריו, הנאשם הראשון הוא שהיה מעסיקו של הנפגע, והוא שהיה אחראי עליו בכלל ועל המטחנה בפרט.
לא הוגדר כאחראי
השופטת לימור מרגולין-יחידי הגיעה למסקנה כי "נותר ספק סביר בדבר מעמדו של נאשם 2 בבית העסק, היקף אחריותו והחובות הנגזרות ממעמדו בבית העסק. אין בראיות המאשימה כדי לבסס מעבר לספק סביר את הטענה שנאשם 2 פיקח על מכונה הטחינה והיה אחראי לתחזוקתה ולבטיחותה".
הנאשם הגיע לעבודה חודשים ספורים לפני התאונה, ציינה השופטת. כמו כן, גם אם היו לתפקידו היבטים של ניהול, התפקיד היה בעיקר משרדי, והוא לא הוגדר כאחראי על בטיחות או על תחזוקה. בנוסף, המשיכה השופטת, מטחנת הבשר ממוקמת במטבח, שמנוהל על ידי הטבח הראשי.
לפיכך, השופטת הבהירה שזיקתו של הנאשם למטחנה היא "זיקה רחוקה מאד", פחותה מזיקתו של הנאשם הראשון ואפילו מזיקתו של הטבח הראשי.
השופטת אף ביקרה את האופן "העמום" שבו בחרה המדינה לנסח את מעמדו של הנאשם בכתב האישום, והבהירה שעצם העובדה שאדם שימש בתפקיד ניהולי, אינה כשלעצמה מובילה למסקנה שהוא אחראי לכל הפעילות בבית העסק.
אחת העדויות שעליהן התבססה המדינה היא עדותו של הנאשם הראשון המרכזי בתיק – הבעלים והמנהל של העסק – שהודה והורשע כאמור. אלא שהשופטת סברה כי עדותו הייתה אינטרסנטית, מתחכמת ובנקודות מסוימות שקרית ממש. בכל תשובותיו הוא הרחיק את עצמו ממעורבות, כשחלק מהתשובות סתרו חזיתית את הודייתו והרשעתו.
לעומת זאת, עדותו של הנאשם הותירה על השופטת רושם חיובי ואמין.
בנוסף לכך, לשופטת הייתה ביקורת על המשטרה. יותר מפעם אחת היא ציינה כי התיק היה מבוסס "על חקירה חסרה, דלה ומצומצמת, שלא ביררה את שאלת מעמדו ואחריותו של נאשם 2 בצורה מקיפה ומעמיקה, כפי שמצופה היה מחקירה נאותה".
בסיכומו של דבר, השופטת קבעה שהמדינה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר את אחריותו ורשלנותו של הנאשם, והחליטה לזכות אותו מכל המיוחס לו.
- ב"כ המאשימה: עו"ד פרל
- ב"כ הנאשם: עו"ד פרייזלר
* עורכת דין אילנית מנדלסון עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין