"מלצרות זה רק לבנות": המסעדה תפצה

סטודנט שחיפש עבודה במסעדה בגבעתיים נדחה כי חיפשו רק מלצריות. מודעות הדרושים שפורסמו בפייסבוק הסגירו את האווירה הסקסיסטית והמפלה במקום.

בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע החודש כי מסעדת "אורבן קיטשן" בגבעתיים תפצה צעיר שנאמר לו כי "מלצרות זו לא אופציה לגברים" על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התובע, תושב גבעתיים, פנה למסעדה באוקטובר 2014 ושאל אם מחפשים מלצרים אך נאמר לו כי "מלצרות זה רק לבנות".

זמן קצר לאחר מכן הוא הגיע שוב, הפעם עם ידידה, והקליט שיחה שניהלו עם אחת העובדות במקום, שאמרה לו ש-"מלצרות זו לא אופציה לגברים" אך שמחה לראיין את ידידתו כי "מלצריות תמיד מחפשים".

לתביעה שהוגשה לאחר מכן בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות, צורפו ראיות המעידות על התנהלות סקסיסטית מצד המסעדה – לכל הפחות עד להגשת התביעה (לאחר מכן המקום שינה את התנהלותו).

כך למשל, מודעות הדרושים שפרסמו בעלי המסעדה בפייסבוק הופנו אך ורק לנשים, ואחת המודעות אף הרחיקה לכת וכללה את הנוסח הבא: "אורבן קיטשן מחפש את המארחת הראשונה שלו עם מקסימום יופי ומינימום אופי".

אך במענה לתביעה נטען כי הנתבעת לא אחראית לאמירות העובדים, ואילו מנהל המסעדה כלל לא מכיר את התובע.

הנתבעת עמדה על כך שמגוון התפקידים אצלה מוצע לכולם ללא אפליה, ובתוך כך ייחסה לתובע חוסר תום לב, הן משום שלא פנה אליה לפני הגשת התביעה והן בטענה שהוא אוהב "לצוד" מעסיקים לצורכי רווח, כפי שמעידה תביעה דומה שהוא מנהל נגד מסעדה אחרת.

גישה סטריאוטיפית

הדיון נערך בפני השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור איסר באומל וגיל אלוני. שלושתם סברו כי הנתבעת נהגה באפליה אך הנציגים מצאו שיש פגם בתום ליבו של התובע ולכן בדעת רוב נקבע שיקבל פיצוי סמלי בלבד.

השופטת גילצר-כץ, לעומת זאת, סברה כי הפיצוי הראוי צריך להיות גבוה לנוכח ההתנהגות המפלה מצד הנתבעת. השופטת ציינה כי מהראיות עולה שבתקופה הרלוונטית עבדו בנתבעת אך ורק מלצריות ו"האווירה במקום הייתה סקסיסטית ומפלה".

בניגוד לנציגי הציבור – שסברו כי התובע נהג בחוסר תום לב בכך שחזר למקום רק כדי להקליט את השיחה ולהפיל את הנתבעת בפח (לא ברור איך היה אמור להוכיח זאת אחרת) – השופטת גילצר-כץ לא מצאה לזקוף זאת לחובתו.

השופטת התרשמה שבפעם הראשונה שהגיע למקום הוא באמת חיפש עבודה, והמפגש השני אמנם נעשה במטרה לבסס את טענת האפליה אבל העובדה שהשיחה הראשונה לא הוקלטה מעידה שהוא בא מלכתחילה "בידיים נקיות ובתום לב".

השופטת קבעה עוד כי אין זה משנה שהתובע שוחח עם העובדים ולא עם המנהל, שכן מודעות הדרושים ומצבת העובדים בפועל העידו שהנתבעת תרה רק אחר מלצריות. כמו כן, העובדה שלאחר הגשת התביעה היא לפתע החלה להעסיק גם מלצרים מעידה שרק התביעה גרמה לשינוי בהתנהלותה.

"בהעסקת מלצריות בלבד פגעה הנתבעת פגיעה כפולה בגברים: ראשית, פגיעה בגברים אשר לא הועסקו אצלה. שנית, המסר הסקסיסטי של הנתבעת כי על נשים לעבוד כמלצריות ושימוש הסטריאוטיפ של נשים וייעודן לעבודה מסוג מסוים", סיכמה השופטת והעמידה את הפיצוי על 15 אלף שקל.

אלא שנציגי הציבור, שהיו בדעת רוב כאמור, פסקו לו פיצוי נמוך של 1,000 שקל בלבד, אם כי הוטלו על הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 2,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד צביקה מצקין 
• ב"כ הנתבעת: עו"ד פנינה זיידנברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין