האישה טענה כי נפלה קורבן לנוכלים ששכנעו אותה להעביר להם כספים, אך לא הוכיחה שהזוג שרכש את הבית היה חלק מהתרמית. הסכם המכר נותר בתוקף אף שהשופט שוכנע שהעוקץ אמיתי

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה תביעת אישה לביטול מכירת דירתה תמורת 700 אלף שקל. השופט יואב פרידמן קבע כי סביר שהאישה אכן נפלה קורבן להונאה שבמסגרתה נגזלו ממנה כספים, אלא שלא הוכח כי הרוכשים ידעו על העוקץ או היו קשורים אליו - ולכן הסכם המכר נותר בתוקף.

תחילת הפרשה בדצמבר 2023. לטענת האישה, נפלה ל"עוקץ קשישים" במסגרתו נענתה למודעה שהבטיחה השקעה בתשואות גבוהות, ונפלה ברשתו של נוכל. לאחר שהבינה כי כספה ירד לטמיון, פנתה בעקבות מודעה נוספת לאדם שהתחזה לעורך דין מהולנד, והבטיח להשיב לה את הכספים. בהמשך נכנסו לתמונה מתחזים נוספים.

לגרסתה, בשלב מסוים הובטח לה שכ-2 מיליון שקל ממתינים עבורה בחו"ל, אלא שכדי לקבלם עליה לשלם תחילה "חוב". מאחר שלא היה ברשותה הסכום, הוצע לה כביכול משקיע שיעמיד 250 אלף שקל, כשדירתה תשמש בטוחה להחזר ההלוואה. בפועל, באפריל 2024 חתמה האישה על חוזה למכירת הדירה לנתבעים, תמורת 700 אלף שקל.

אלא שלטענתה היא הייתה משוכנעת כי לא מדובר במכר אמיתי אלא בהלוואה בלבד, ושגם הרוכשים היו מודעים לכך. מנגד, בני הזוג הכחישו את גרסתה וטענו כי בסך הכול חיפשו דירה, נתקלו במודעה למכירת הנכס, ביקרו בו והתמקחו עם בעליו על המחיר – עד שסגרו לבסוף עסקה.

לטענת השניים, אפילו אם נפלה המוכרת קורבן להונאה – הרי שהם אינם קשורים לתרמית ולא מכירים מי מהנפשות הפועלות. לדבריהם במעמד החתימה נראתה התובעת כאדם רגיל ונורמטיבי, תוך שקיבלה הסברים מפורטים מעורך דינה ואף דרשה לשנות את לוח התשלומים – דרישה לה הסכימו.

נזקקה לכסף

השופט פרידמן שוכנע כי קיימות ראיות לכך שהתובעת אכן נעקצה. בין היתר הוצגו העברות של יותר מ-160 אלף שקל לחשבון בטורקיה, והתכתבויות עם גורמים שהתחזו לעובדי בנק ורשות ממשלתית בריטית והבטיחו לה סכום של יותר מ-2 מיליון שקל, בתמורה לתשלום עמלות.

אלא שמכאן ועד לקשירת הנתבעים לתרמית, קבע השופט, הדרך ארוכה. למסקנתו אין הוכחה כי השניים, או עורך דינם, "עשו יד אחת" עם אותם גורמים מפוקפקים. "יהיו מניעי התובעת למכור דירתה אשר יהיו", כתב, "משלא הוכח כל קשר בין הנתבעים לאותם נוכלים נטענים - ממילא לא הוכח כי היו לנתבעים כוונות החורגות מהרצון לרכישת הדירה בהתאם להצעת התובעת ולתנאי ההסכם".

השופט הצביע על חורים בגרסת התובעת הפועלים לחובתה. כך למשל, היא לא הציגה התכתבויות עם הגורמים שלטענתה קישרו בינה לבין הרוכשים, ולמעשה לא הוכיחה אפילו את עצם קיומם. גם בעלה, שלדבריה נכח בפגישות הרלוונטיות, לא זומן לעדות. מנגד, יתר הנוכחים בחתימת ההסכם העידו כי אינם מכירים גורמים אלה.

עוד התקשה השופט לקבל את טענתה כי חשבה שמדובר בהלוואה של 250 אלף שקל בלבד: בפועל שילמו הרוכשים עבורה גם את יתרת המשכנתה, ובסך הכול הועברו לטובתה כ-376 אלף שקל. "סביר יותר להניח כי התובעת נזקקה לגייס כספים, בין אם מכיוון ששוכנעה בכך ע"י נוכלים שגזלו כספיה, ובין אם לצרכים אחרים - ומתוך כך יזמה מכירת דירתה", כתב.

ברמת התוצאה הוחלט לדחות את התביעה ולהותיר את הסכם המכר בתוקף. השופט קבע שמסירת הדירה לנתבעים תבוצע תוך תשעים ימים, בכפוף לתשלום יתרת התמורה. התובעת חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד מיטל מושקוביץ סויסה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד גבריאל איסקוב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.