עותקים מזויפים של חמישה ספרי ילדים נתפסו בשתי חנויות בצפון הארץ. בעלות הזכויות בספרים תבעו את בעלי החנויות לפיצוי של מאות אלפי שקלים, אך תביעתם התקבלה בחלקה בלבד. מדוע?
סופרת, עורכת ומתרגמת ספרי ילדים בערבית טענה שמצאה זיופים של חמישה ספרים שערכה, כתבה ותרגמה, נמכרים בשתי חנויות בצפון הארץ. בינואר 2012 היא הגישה יחד עם ההוצאה לאור שלה ("דאר אל-הודא") תביעה לפיצוי של 100 אלף שקל על כל ספר מזויף שנמכר.
העתיקו את היצירה שלכם?
זה הזמן לפנות ל - עורך דין קניין רוחני
בתביעה נטען כי בעוד שהיצירות המקוריות נמכרו בכריכה קשה בעלות של 36 שקלים, היצירות המזויפות נמכרו בכריכה רכה ובמחיר זול של כ-10 שקלים. עוד נמצא שוני בכיתוב ובסימון של זכויות היוצרים.
בעל אחת החנויות, שהודה כי מכר שני ספרים כאלה, הכחיש שהפר את זכויות היוצרים של התובעות. לטענתו, עומדת לו הגנת "מפר תמים" שמשמעותה כי לא ידע כלל שהספרים מזויפים, עד אשר הגיע נציג ההוצאה ואמר לו. ברגע זה, טען, הוא הוריד אותם מהמדפים.
בעל החנות השני אישר שמכר את הספרים בחנותו, ושאת חלקם רכש מההוצאה לאור וחלקם ממפיצים אחרים במחיר זול יותר ובכריכה רכה. אלא שלטענתו, עשה זאת בתום לב. לדבריו, זכויות ההפצה בספרים עם הכריכה הרכה בכלל שייכות ל"מוסד לטיפוח הילד" בירדן. בכל מקרה, גם הוא "מפר תמים".
כבוד ליצירה
השופטת ריבי למלשטריך-לטר מבית המשפט המחוזי בחיפה אישרה את זכויות התובעת בספרים, גם באלה שערכה ותרגמה, שכן גם עבודת עריכה ותרגום היא עבודה שמושקעים בה מאמץ וכשרון. אף שלא הוצג בפניה הסכם, קיבלה השופטת את הטענה שהסופרת העניקה להוצאה לאור את זכויות ההפצה הבלעדיות.
השמטת שם התובעת בחלק מהעותקים המזויפים, הוסיפה השופטת, מהווה גם פגיעה בזכותה המוסרית ששמה יופיע על גבי היצירה, ושיצירתה תתפרסם באופן שמכבד אותה.
השופטת למלשטריך-לטר קבעה כי מאחר שלא הוכח שהנתבעים הם שהעתיקו את הספרים, לא מדובר בהפרה ישירה אלא בהפרה עקיפה, שעל מנת להוכיחה יש להראות שידעו שהספרים מזויפים.
בהקשר זה הפרידה השופטת בין הנתבעים: בעל החנות הראשון הצליח להוכיח שלא ידע שמדובר בזיופים עד שנציג ההוצאה לאור הסב את תשומת לבו. לכן, התביעה נגדו נדחתה.
סיפורו של בעל החנות השני אחר: ראשית, משום שרכש את הספרים המקוריים מההוצאה בכריכה קשה, וכשבירר אם יש בידיה גם כריכה רכה – נענה בשלילה. למרות זאת, הוא החליט לרכוש את היצירות המזויפות, בכריכה רכה, ממפיץ אחר במחיר זול יותר.
השופטת קבעה שהיה על המוכר לדעת שהספרים בכריכה הרכה מזויפים, בפרט כשיכול היה להשוות בין שתי הגרסאות.
באשר לפיצוי, קבעה השופטת כי מדובר בהפרה לגבי חמש יצירות שכללה גם פגיעה בזכות מוסרית, אך עם זאת אין פרטים על סדר גודל ההפרה – לכן השופטת העריכה את הפיצוי ב-60 אלף שקל בתוספת הוצאות של 5,000 שקל.
מאחר שהתביעה נגד המוכר הראשון נדחתה – התובעות ישלמו לו הוצאות משפט של 5,000 שקל.
הפיצוי שנפסק לתובעות מבטא מידתיות ואיזון ראוי בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. השופטת בחרה שלא להיענות לפיצוי הגבוה שדרשו התובעות, שלפי חוק זכויות יוצרים ייפסק רק כשמעשי ההפרה בוטים וגרמו לנזק כבד ביותר. אלא שהתובעים לא הוכיחו זאת. כלומר, למרות השם "פיצוי ללא הוכחת נזק" – עדיין מוטלת על התובע החובה להוכיח מידה מסוימת של נזקים או רווחים למפר על חשבונו.
- שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין.
* עו"ד ונוטריון יעקב מנור עוסק בקניין רוחני
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין