חברה בתחום מיזוג אוויר לרכב התכחשה לכך שאחד ממייסדיה עבד גם שכיר, התעקשה שלא פיטרה אותו אף שהראיות הוכיחו אחרת ומנעה ממנו לקבל כספי פיצויים ללא סיבה מוצדקת. בית הדין לעבודה מתח ביקורת על ההתנהלות
בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה את חברת "קלימהטק מיזוג אוויר לרכב" לשלם כ-460 אלף שקלים לאחד ממייסדיה שפוטר לאחר שמכר את מניותיו בחברה ללא הודעה מוקדמת ותוך שמנעו ממנו למשוך כספים מקופות הפיצויים שלו וקיזזו משכרו כספים שלא כדין. בפסק הדין התקבלה גרסתו של התובע כי מתחילת הדרך שימש כמנהל המקצועי בחברה ולפיכך היה זכאי למלוא הזכויות המגיעות לכל עובד רגיל בסיום יחסי עבודה.
התובע ייסד את החברה יחד עם שותף נוסף (באמצעות חברה שבבעלותו) ב-2009 ונחתם ביניהם הסכם מייסדים שקבע כי ישמש כמנהל מקצועי ויהיה זכאי לשכר בהתאם להסכם העסקה שייחתם איתו בהמשך אם כי בפועל לא נחתם הסכם כזה מעולם.
קרוב ל-7 שנים לאחר מכן מכר התובע את מניותיו לשותפו ולחברה שבבעלותו בהתאם למנגנון במב"י (Buy Me By You) שנקבע בהסכם המייסדים ויחסי העבודה הסתיימו גם הם.
בתביעה שהגיש כשנה לאחר מכן הוא טען כי פוטר מהחברה ללא הודעה מוקדמת או שימוע למרות שביקש להמשיך לעבוד. לפי גרסתו, הסיכום היה שבמסגרת הבמב"י יסיים את עבודתו כמפוטר אבל החברה הפרה את התחייבותה ולכן הוא ביקש לחזור. אלא ששותפו לשעבר סילק אותו מהעסק ולקח ממנו את הרכב, המחשב הנייד והטלפון.
במסגרת התביעה הוא ביקש בין היתר פיצויי פיטורים, פיצויים על פיטורים ללא שימוע ודמי הודעה מוקדמת, שכר שלא קיבל, קיזוזים שונים שלטענתו בוצעו שלא כדין, הפרשי פנסיה וקרן השתלמות, פדיון חופשה ועוד.
אלא שהנתבעת הכחישה שהתובע היה שכיר. לדבריה הוא סירב לחתום על הסכם העסקה ואת השכר קיבל רק כבעל מניות. מעבר לזה, היא כלל לא פיטרה אותו אלא הוא עזב את החברה מיוזמתו, ומכל מקום הוא קיבל תמורה מלאה על זכויותיו כששילמה לו מאות אלפי שקלים מעל לערך המניות.
שני תפקידים נפרדים
השופט יעקב אזולאי העדיף את גרסת התובע גם בנוגע למעמדו בחברה וגם לגבי פיטוריו. השופט קבע כי אף שלא נחתם הסכם העסקה בהסכם המייסדים נקבע במפורש כי התובע ישמש כמנהל טכני ובפועל היה הסמכות המקצועית בחברה ועזב עבודה אחרת לטובת המשרה. בנוסף הוא קיבל תלוש שכר, שילם מס הכנסה ושולמו עבורו דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
השופט הוסיף כי אין ספק שהתפקיד של התובע כבעל מניות היה נפרד מתפקידו כמנהל המקצועי, ולאור כל אלה הרי שהיה עובד שכיר.
באשר לסיום יחסי העבודה הבהיר השופט כי שותפו של התובע לשעבר לא הותיר עליו רושם מהימן ואילו עדות התובע הייתה קולחת, עניינית ואמינה ואף גובתה בראיות כמו הקלטת שיחה והתכתבויות בין עורכי הדין של הצדדים.
לפיכך נקבע כי התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת אם כי לא נפסקו לו פיצויים על היעדר שימוע לנוכח מעמדו הייחודי בחברה וחילוקי הדעות הקשים בינו לבין שותפו. עוד נקבע כי גרסת הנתבעת לגבי התשלום העודף עבור המניות לא הוכחה.
בסיכומו של עניין זכה התובע בפיצוים של כ-460 אלף שקלים עבור פיצויי פיטורים, הלנת פיצויים, הודעה מוקדמת, תגמולי קרן פיצויים, קרן השתלמות, קיזוזים לא חוקיים, פדיון ימי חופשה, שכר טרחת עורך דין והוצאות. יתר רכיבי התביעה נדחו.
עו"ד רונן יצחק גרין
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין