המוכר הודיע על ביטול ההסכם ואחר כך דרש מהרוכש עוד כסף. בית המשפט קבע כי לא הייתה לו זכות לבטל את ההסכם והורה להשלים את העסקה
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה שמואל מנדלבום קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם מכר של קוטג' בקרית ים אחרי שהמוכר סירב לקיים את העסקה אפילו שקיבל את רוב התמורה. בפסק הדין נקבע כי המוכר נהג בחוסר תום לב מהותי בין היתר כשדרש מהרוכש עוד כסף תמורת הבית, וכי להודעת הביטול שלו לא הייתה כל הצדקה משפטית.
הקוטג' נמכר לרוכש בשנה שעברה תמורת 2,250,000 שקלים. הרוכש פעל בהתאם ללוח התשלומים שנקבע בהסכם המכר אבל בשלב מסוים קיבל מהמוכר הודעת ביטול. לאחר מכן המוכר התחרט על הביטול וקיבל מהרוכש תשלום נוסף של 450 אלף שקלים. בשלב הזה הועברו לו כבר 1,350,000 שקלים שבאמצעותם רכש דירה חלופית.
כחודש לאחר קבלת התשלום הנוסף שוב הודיע המוכר על ביטול ההסכם. הפעם הוא דרש פיצוי של 225,000 שקלים על הפרת ההסכם בטענה שהרוכש ואמו – שמתגוררת בשכנות – הטרידו אותו. לאחר מכן הוא הודיע לרוכש שאם הוא מעוניין לקבל את הבית עליו להוסיף עוד 750 אלף שקלים למחיר שהוסכם.
בתביעה שהגיש הרוכש בעקבות זאת הוא ביקש להורות למוכר למסור לו את הבית כנגד תשלום יתרת התמורה.
המוכר טען בתגובה שביטל את ההסכם כדין, עקב הטרדות והצקות מצד הרוכש ואמו. הוא טען שהשניים תצפתו עליו, הזמינו לו משטרה, זרקו עליו תפוזים, התיזו מים על הנכד שלו והתלוננו לווטרינר העירוני על הציפורים שלו. בעקבות ההצקות הוא נכנס לדיכאון, וכיום הוא לא מסוגל לעבור דירה.
הרוכש הכחיש מעורבות בסכסוך השכנים בין אמו לבין הרוכש וציין כי המוכר החל להתעמר באמא שלו כדי לייצר עילה לביטול ההסכם או לקבל תוספת תשלום. עוד הוא טען כי בניגוד לטענותיו המוכר כבר לא גר בבית.
בלי הסתייגות
השופט שמואל מנדלבום קבע כי המוכר לא הוכיח בשום ראיה או עדות הצקות או הטרדות כלשהן מצד התובע. יותר מזה, גם אם היה מוכיח זאת הוא עדיין לא היה רשאי לבטל את ההסכם אחרי שהפיק תועלת עסקית וקנה דירה בכספים ששולמו לו.
השופט הוסיף שהעובדה שהנתבע קיבל את התשלום הנוסף ללא כל הסתייגות שללה ממנו את זכות הביטול. לקביעתו, הנתבע לא היה רשאי לקחת מהתובע עוד כסף ואז "להיזכר" במעשים שביצע קודם לכן ולטעון שמדובר בהפרת הסכם. "התנהגות שכזו נגועה בחוסר תום לב מהותי", כתב.
לבסוף, השופט ציין כי ממידע שהציג התובע עלה כי הנתבע לא מתגורר בבית וכי המשטרה פשטה על המקום עקב חשד שהופעלה בו מעבדת סמים והנתבע אף היה עצור בשל כך. עוד הוסיף השופט כי הנתבע לא הציג כל ראיה שמוכיחה שההתנהגות של התובע גרמה לו למצוקה נפשית שמנעה ממנו לקיים את ההסכם.
לסיכום קבע השופט שלהודעת הביטול ששלח הנתבע לא הייתה הצדקה משפטית והוא פעל בחוסר תום לב מהותי כשניסה לאלץ את התובע לשלם יותר. הוא חייב את הנתבע להשלים את חלקו בעסקה והורה לתובע להפקיד בקופת בית המשפט את יתרת התמורה בקיזוז הוצאות של 40,000 שקלים. הנתבע יקבל את הכספים רק אחרי שימסור לו את הנכס ואת האישורים הדרושים לצורך העברת הזכויות.
עו"ד משה ימין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין