מחיר המגורים בדירה על-חשבון הפרוד: 88 אלף שקל

בעלה של האישה סיפר כי לאחר פרידתם, נשא לבדו במשכנתה וביתר הוצאות המגורים למשך כ-3.5 שנים. ניסיונה לקזז את החוב באמצעות היוון הפנסיה שלו – נדחה

גרה בבית בחינם – כעת הגיעה שעת התשלום: בית המשפט למשפחה בראשון לציון חייב את האישה לשלם לבעלה עשרות אלפי שקלים בגין תקופת מגוריה על חשבונו לאחר פרידתם, לגרסתו כ-3.5 שנים. השופטת חני שירה דחתה את ניסיונה לקזז את החוב באמצעות היוון הזכויות הפנסיוניות שלו וקבלת מחציתן כבר כעת, טרם הגעתו לגיל פרישה.

התובעת והנתבע היו נשואים והתגרשו. מועד הקרע בעניינם נקבע לאוקטובר 2019. תביעת האישה הוגשה לבית המשפט בינואר 2023, באמצעות עו"ד אלירן וקנין. היא טענה במסגרתה שיש לאזן, במסגרת חלוקת הרכוש, עשרות אלפי שקלים ששולמו חד-צדדית לבעלה, כמו פיצויי פיטורים בסך 58 אלף אותם פדה, ו-30 אלף נוספים שמשך מחשבונם המשותף.

מנגד טען הבעל, באמצעות עו"ד שרון קולסקי, שפרודתו חייבת לו כ-115 אלף שקלים בגין תשלומים משותפים בהם נשא לבדו: משכנתה, ביטוחים והוצאות מגורים שוטפות, למשך כ-3.5 שנים עד לעזיבתה את הדירה; וכן כיסוי מינוס בחשבון המשותף. לגבי המשיכות שנטען כי בוצעו מחשבון זה, הסביר שחלקן היו מענקי קורונה ששולמו לאישה במזומן.

בתיק מונה אקטואר שהציג שתי חלופות לביצוע האיזון: האחת - הכוללת היוון זכויות פנסיוניות, לה התנגד הבעל - שלפיה עליו לשלם לאישה כ-53 אלף שקלים. השנייה, ללא היוון, במסגרתה תשלם דווקא האישה לבעל 454 שקלים. עוד נקבע שבגין הוצאות המגורים עד לעזיבתה את הדירה, על האישה לשאת בכ-73 אלף שקלים. לגבי המשיכות מהחשבון המשותף, כשל המומחה מלאתר את זהות מבצען.

לא ניתן לכפות היוון

השופטת שירה אימצה את חלופה ב' בחוות דעת המומחה, זאת בהיעדר זימונו לחקירה על-ידי מי מהצדדים ובהינתן סירוב הבעל לחלופה א'. היא הסבירה שהכלל הנוהג הוא איזון כספי הפנסיה בזמן הבשלתם ולא קודם לכן, במועד חלוקת הרכוש, כאשר ככלל "כפיית היוון זכויות על הצד המתנגד לכך אינה הדרך המקובלת".

בתוך כך קבעה השופטת כי התובעת לא הוכיחה התקיימותן של נסיבות מיוחדות כלשהן, המצדיקות סטייה מעקרון השוויון באיזון המשאבים. עוד הובהר כי פיצויי הפיטורים שנפדו על-ידי הבעל נלקחו בחשבון על-ידי המומחה ונכללו בתחשיביו, כאשר כספים נוספים הצבורים בחברת ביטוח, שמקורם בעבודתו, הופקדו לחשבון המשותף ושימשו את התא המשפחתי, כך שאינם מהווים חוב מבחינתו.

כחלק מקבלתה את ממצאיו, אימצה השופטת אף את מסקנת המומחה בדבר אי-יכולתו לאתר את זהות מושך שלושים אלף השקלים מהחשבון המשותף. בהצטרף לעדות הבעל שסכום זה, הלכה למעשה, גם הוא שימש לצורך מחיה שוטפת, קבעה השופטת שאין מדובר בחוב שצריך להתחשבן עליו. לבסוף נקבע שאף "לא הוכחה אלימות כלכלית שיטתית, ברמה המצדיקה סטייה מהדין".

טרם חתימה ביקרה השופטת את התנהלותה הדיונית של האישה, עת מצד אחד העלתה טענות רבות כנגד המומחה, ואולם מן העבר השני נמנעה, כאמור, מלזמנו לחקירה במטרה להפריך את ממצאיו. עוד צוין שהתובעת השתהתה באופן ניכר בהגשת סיכומיה, באופן שהביא למריחת ההליך שלא לצורך.

ברמת התוצאה חויבה האישה לשאת בתשלומים לטובת הפרוד כאמור בחוות דעת המומחה, כ-73 אלף שקלים בתוספת 454 שקלים. התובעת אף תשלם לבעלה, בהתאם לפסק הדין, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15 אלף שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד אלירן וקנין
• ב"כ הנתבע: עו"ד שרון קולסקי

לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 5212-01-23

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.