לפסק הדין בעניין דיאמנשטיין נגד מחלקת עבודות ציבוריות - מדינת ישראל
בית משפט העליון קבע, כי המערער, אשר החזיק מזה למעלה מ-40 שנה בקרקע מכוח רישיון שניתן לו ללא תמורה, ואף בנה עליו בניינים ששימשו לניהול עסקו, אינו זכאי לפיצוי בגין הפקעת הקרקע (מלבד בגין השבחת השטח), ואף לא עבור המחוברים בשטח הסמוך לשטח שהופקע.
השופט ג'ובראן קבע, כי לאור העובדה שזכותו של המערער בקרקע נובעת מרישיון מכללא, שניתן ללא תמורה, הרי שמדובר ברישיון הדיר, אשר בוטל בפועל עם ההכרזה על הפקעת השטח מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל. רישיון מסוג זה אינו מקנה לבעליו זכות לקבל פיצויים בעקבות ביטול הרישיון, אלא בגין השבחת הקרקע בלבד .
לעניין המבנים אשר הוקמו על הקרקע, נקבע כי ככל שמדובר במבנים אשר נבנו שלא כדין, לא זכאי המערער (וזאת גם אם היה הבעלים של הקרקע), לפיצוי בגין הפקעתם.
לפסק הדין בעניין דיאמנשטיין נגד מחלקת עבודות ציבוריות - מדינת ישראל
למדור: מקרקעין ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.