הרוכשים תבעו פיצוי על הפרת הסכם המכר ואי התאמה לפי חוק המכר. הנתבעים טענו מנגד כי הרוכשים ויתרו בהסכם על כל טענה בנוגע לבית אך ביהמ"ש קבע כי הם לא יכולים להסתמך על סעיף זה.
בית משפט השלום בבאר שבע חייב לאחרונה מוכרים בפיצויים של כ-260 אלף שקל משום שמסרו לרוכשים בית פגום. השופטת נעם חת מקוב קבעה כי אחריותם צומחת משני מקורות משפטיים: חוק המכר, שחל על המוכרים אף שאינם קבלנים משום שלא התכוונו לגור בבית ובנו אותו להשקעה, וחוק החוזים נוכח הפרה יסודית של הסכם המכר.
הבית שבבאר שבע נמכר תמורת 2.1 מיליון שקל ב-2012, מספר חודשים אחרי שבנייתו הסתיימה. ואולם, ביום המסירה סירבו הרוכשים לקבל את המפתחות לנוכח ליקויים רבים שגילו בו (בעיקר של רטיבות) וחריגות בנייה. לבסוף, הם נכנסו לבית תחת מחאה והגישו נגד המוכרים תביעה על סך 764,163 שקלים.
הרוכשים טענו כי יש לחייב את המוכרים לפצות אותם גם תיקון הליקויים משום שהפרו את חוק המכר כשמכרו להם נכס שלא התאים להצהרותיהם, וגם בפיצוי המוסכם לפי הסכם המכר (10% ממחיר העסקה) משום שהפרו אותו הפרה יסודית.
המוכרים טענו מנגד כי חוק המכר כלל לא חל עליהם משום שמדובר בבית שבנו במטרה לחיות בו והחליטו למכור אותו עקב קשיים כלכליים.
בנוסף, הם טענו כי הרוכשים מנועים מלהגיש נגדם תביעה לנוכח העובדה שוויתרו בהסכם על כל טענה לטעות או פגם, והצהירו כי הם רוכשים את הבית as is (כמו שהוא). לגבי החריגות, נטען כי הרוכשים היו אמורים לפעול להכשרתן מול הרשויות.
לא מתאים
השופטת חת מקוב קיבלה את טענת התובעים כי חוק המכר חל על הנתבעים. השופטת דחתה את גרסת האחרונים בנוגע למטרת הבנייה, בין היתר משום שהסתירו פרטים חשובים, כמו העובדה שבסמוך לחתימת הסכם המכר הם רכשו בית חדש. מכאן, שטענתם לקשיים כלכליים קרסה.
המשמעות של קביעה זו היא קבלת טענת התובעים ל"אי התאמה" לפי חוק המכר עקב ליקויי בנייה שלא תוקנו. לפיכך, קבעה השופטת כי הנתבעים צריכים לפצות את התובעים על הליקויים שעלות התיקון שלה הוערכה על ידי מהנדס שמינתה בכ-198 אלף שקל.
ואולם, השופטת הבהירה כי גם אם חוק המכר לא היה חל על הנתבעים הם עדיין היו צריכים לפצות את התובעים משום שבמישור החוזי הם הפרו את הסכם המכר באופן יסודי.
השופטת ציינה כי תניית ה-as is שהעלו הנתבעים הייתה כפופה לכך שיערכו עם התובעים סיור במועד מסירת החזקה כדי לוודא שאין בבית פגם או ליקוי. בפועל, הנתבעים סירבו לערוך את הסיור ודרשו מהתובעים להצהיר על תקינות הבית ללא ההסכם (מה שהוביל לכך שבסופו של דבר הם נכנסו לבית תחת מחאה). לפיכך, השופטת קבעה כי הנתבעים הפרו את התחייבותם בהסכם למסור את הבית במצב תקין.
עם זאת, בשאלת חריגות הבנייה העדיפה השופטת את עמדת הנתבעים ודחתה רכיב זה של התביעה.
לגבי הפיצוי, השופטת הבהירה כי התובעים לא יכולים לתבוע גם את הפיצוי המוסכם וגם את עלות התיקון. לפיכך, השופטת בחרה בפיצוי המוסכם הגבוה יותר והוסיפה עליו עוד 20 אלף שקל על עגמת נפש.
בסיכומו של עניין הנתבעים חויבו בפיצויים של 230 אלף שקל של בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 33,300 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רינת סיידה
- ב"כ הנתבעים: זאב מינטוס, עו"ד מקרקעין
עו"ד עופר גת
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין