מאת: עו"ד רז לביא
לפסק הדין בעניין כהן ואח' נ' גדעון ואח'
פועל שתיקן גג מוסך ונפל מגובה ארבעה מטרים תבע את מעבידו ואת בעל המקרקעין. המחוזי הטיל על השניים לפצותו, אולם בעל המקרקעין ערער לעליון: האם הוא באמת אחראי לפציעתו של עובד שלא נקט באמצעי בטיחות?
בשנת 2001 הוזמנו קבלן תיקונים ועובדו למוסך באור יהודה לתקן את גג המוסך, שהיה מכוסה לוחות אסבסט. תוך כדי העבודה, שבוצעה ללא אמצעי בטיחות והגנה, נשבר אחד מהלוחות מתחת לרגלי העובד והוא נפל מגובה של כארבעה מטרים ונחבל.
העובד הגיש תביעה לפיצויים לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד המעביד וכנגד בעל המקרקעין והמבטחת שלו, אליהו חברה לביטוח. התביעה נגד המעביד התבררה ללא השגות, אולם התביעה כנגד בעל המקרקעין העלתה שאלות רבות.
העובד טען שבעל המקרקעין אחראי גם למעשיו של קבלן העבודה, אם ידע שהם עלולים לגרום לנזק למי שנמצא במקרקעיו. מלבד זאת, הוסיף, היה על בעל המקרקעין לוודא שהתיקון מבוצע בהתאם לתקנות הבטיחות.
בעל המקרקעין טען בתגובה שהאחריות רובצת לפתחו של הקבלן, שהוא מעסיקו הישיר של העובד, מה גם שלעובד אשם תורם כיוון שבאותה תקופה היה מכור לסמים קשים.
המחוזי: תקנות הבטיחות בעבודה מחייבות גם את בעל המקרקעין
המחוזי קבע, שהמחזיק אכן נושא באחריות כלפי העובד, שכן ידע אודות תיקון הגג ולא התעניין באמצעי הזהירות הנדרשים בעבודה.
בפסק הדין של המחוזי, שניתן ב-2012, נפסקו לעובד 110 אלף שקל, לאחר ניכוי האשם התורם, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. המחזיק והמבטחת שלו, כך נקבע, יחויבו ב-25% מהנזק שנגרם לעובד.
מדוע האחריות מוטלת מזמין העבודה?
אלא שהמחזיק ערער לבית המשפט העליון על ההחלטה לחייבו בנזקי העובד וטען כי לא אדישותו גרמה לתאונה, כי אם התרשלותם של המעביד ושל העובד גם יחד. לדבריו, הוא כלל אינו בקיא בעבודות מסוג זה ולכן התקשר עם קבלן, וממילא לא הייתה לו כל שליטה על העובד או על אמצעי הבטיחות שאותם אמור הקבלן לנקוט.
טענה זו תמך המערער, בין השאר, בסעיף 15 לפקודת הנזיקין ובתקנות הבטיחות בעבודה, הקובעים שמי שמזמין עבודה מקבלן פטור מאחריות בגין עוולה שתצמח ממעשיו. עוד טען, כי גם אם לא ייקבע שיש להפחית מחובתו, הרי שיש לחייב את המעביד לשפותו.
העובד טען בתגובה, כי כל עוד המחזיק לא דיווח על מינויו של המעביד כמנהל העבודה, הרי שהוא נותר במעמד של אחראי, מה גם שהוכח שהמחזיק כלל לא ביקש לראות תעודה מקצועית של המעביד כקבלן לעבודת תיקון הגג.
העליון: המזמין מקבלן פטור
השופט יורם דנציגר קיבל את הערעור ופטר את המחזיק מאחריות בגין נזקי העובד. לדבריו, הנקודה העיקרית בה הוא חולק על קביעת המחוזי היא בשאלת מיהות האחראי לעמידה בהוראות הבטיחות, וכפועל יוצא מכך, לנזק שנגרם בשל כך.
השופט דחה את טענתו של העובד, לפיה משלא הודיע המחזיק על מינויו של המעביד כמנהל עבודה, הרי שהאחריות נותרת עליו כמזמין. לדבריו, ככל שהמחזיק התקשר עם קבלן מומחה לצורך ביצוע העבודות, הרי שהאחריות לקיום תקנות הבטיחות מוטלת על הקבלן או על מנהל העבודה, והוא זה שאחראי על נזקים שייגרמו בשל אי קיומן. אם לא מונה מנהל עבודה, הרי שמבצע הבניה הוא הנושא באחריות. לכן, לא ניתן להטיל על בעל המקרקעין אחריות מכוח עוולת הרשלנות.
עם דעתו של השופט דנציגר הסכימו גם השופטים צבי זילברטל ועוזי פוגלמן.
לפסק הדין בעניין כהן ואח' נ' גדעון ואח'
* הכותב שותף במשרד עו"ד לביא-הוניג העוסק, בין השאר בדיני נזיקין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.