הנפילה אירעה עקב הפרשי גבהים בין טלאי אספלט בשביל הגישה המוביל לחצר בית הספר. "עמל" טענה שהמועצה הייתה אחראית לתקן את המפגעים במקום מכוח ההסכם עמה אך בית המשפט חשב שהיא לא יכולה לחמוק מאחריות.
מורה לעיצוב בבית הספר הרב תחומי עמל עמק חרוד החליקה לפני כ-7 שנים על שביל רצוף מהמורות בחצר. שופטת בית משפט השלום בעפולה מאג'דה ג'ובראן מורקוס פסקה לאחרונה בתביעה הנזיקית שהגישה הנפגעת, וחייבה את רשת "עמל 1" והמועצה האזורית גלבוע לשלם לה פיצויים של כ-60 אלף שקל, לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי ורשלנות תורמת של 15%.
האירוע התרחש במאי 2011. כעבור שנה ו-3 חודשים הגישה המורה שנפגעה (57) תביעה נגד בית הספר – הממוקם בשטח המועצה האזורית גלבוע.
לפי גרסתה בכתב התביעה היא נפלה כשהלכה בשביל גישה המוביל לבית הספר והחליקה עקב פערי גבהים באספלט. מורים ותלמידים שהיו במקום סייעו לה והיא הובהלה לבית החולים "העמק" בעפולה, שם אובחן אצלה שבר בקרסול שמאל ובוצע ניתוח קיבוע.
התובעת טענה בתמצית כי שביל הגישה היה משופע במכשולים, בורות ומהמורות אשר יצרו סיכון בלתי סביר למורים ולתלמידים, ולמרות זאת הרשת לא טרחה לתקנם.
מנגד, "עמל 1" הגישה הודעה לצד שלישי נגד המועצה וטענה כי בהסכם מולה היא התחייבה לתחזק את התשתיות במקום.
בנוסף נטען מטעמה כי התובעת אשמה בנפילה משום שהכירה היטב את המקום ואת המפגעים בדרך, ומעדה עקב חוסר זהירות.
טענת המועצה בתגובה הייתה כי הרשת התחייבה לבצע ביטוח מעבידים לעובדיה ולכן אין לה אחריות לנזקי המורה, וחברת הביטוח "הראל" צריכה לשאת בפיצויים עבורם.
לא דאגו לתחזוקה ראויה
השופטת ג'ובראן מורקוס קבעה שעדויות התובעת והמנהל האדמיניסטרטיבי היו עקביות וברורות ותמכו זו בזו. דברי השניים מלמדים כי שביל האספלט היה "משופע ועשוי טלאים", וכי הרשת לא תחזקה כראוי את האזור שכונה "הישן" לנוכח המעבר הצפוי של בית הספר למבנים חדשים.
אלא שהשופטת קבעה כי המעבר לא היה אמור לשלול את הצורך בתיקון המפגעים, במיוחד כשלקח יותר מ-4 שנים עד שהלימודים הועברו למבנים החדשים.
בשאלת האחריות השופטת קבעה כי "עמל 1" הייתה מחויבת לדאוג לתיקון השביל בהיותה מפעילת בית הספר ומעסיקה שמחויבת לדאוג לשלום עובדיה. אך לצד זאת, גם למועצה האזורית הייתה כאן אחריות כפי שמעיד ההסכם שלה עם "עמל" ולנוכח העובדה שהיא בעלת הקרקע.
ואולם, אחריות מסוימת (של 15%) הוטלה גם על התובעת, שהייתה מודעת למצבו הרעוע של השביל ולפיכך יכולה הייתה למנוע את התאונה לו הייתה פוסעת בזהירות ושמה לב לדרך.
כך, בסופו של דבר הוטלה על שתי הנתבעות אחריות שווה לפצות את התובעת על 85% מנזקיה, בהם הפסדי שכר ופנסיה של כ-70 אלף שקל, כאב וסבל שהוערכו ב-40 אלף שקל ו-16,500 שקל עבור הוצאות רפואיות ועזרת הזולת.
בסך הכל, לאחר קיזוז תגמולי הביטוח הלאומי שקיבלה התובעת, חויבו השתיים בפיצויים של 56,058 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד של 11,212 שקל והוצאות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דורית קורץ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין