נהג הסעות שהסיע ילדים אתיופים התנהג כלפיהם בגזענות ובטעות הוגשו נגדו כתבי אישום גם בבימ"ש השלום וגם בבימ"ש לתעבורה. למרות הודאתו במעשים, בקשתו למחוק דווקא את כתב האישום החמור יותר - התקבלה.
הנהג, שהסיע ילדים בני העדה האתיופית ממבשרת ציון, היה מסנן בפניהם הערות גזעניות ומגדף אותם. בשל כך, הוגש נגדו כתב אישום פלילי לבימ"ש השלום בירושלים שייחס לו עבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי הציבור והתנהגות שאינה הולמת נהג ברכב ציבורי.
יש לכם שאלות בנושא תעבורה?
לפורום דיני תעבורה לחצו כאן
זמן קצר לפני הגשת כתב האישום, הוגש נגד הנהג וחברת ההסעות בה הועסק גם כתב אישום נוסף בבית המשפט לתעבורה בקשר לאותו אירוע, ובו הם הואשמו בעבירות דומות.
לאחר שכתב האישום כבר הוקרא לנאשם בביהמ"ש לתעבורה והוא השיב לאשמה, הודיע לפתע נציג משרד התחבורה כי הוא חוזר בו מכתב האישום הן נגד הנהג והן נגד החברה, וביהמ"ש החליט לבטלו. ערעורו של הנאשם על ההחלטה התקבל, והדיון בעניינו הוחזר לביהמ"ש לתעבורה. עם זאת, ההחלטה לבטל את כתב האישום כנגד החברה נותרה בעינה.
לאחרונה, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע בביהמ"ש לתעבורה, ובמרץ השנה יתקיימו דיונים לעניין העונש.
בשלב זה כדאי להבהיר, שהעונשים שמוסמך ביהמ"ש לתעבורה להטיל על הנהג קלים הרבה יותר מהעונשים שמוסמך להטיל עליו בית משפט השלום. משכך, אין זה מפתיע שהנאשם ביקש מבימ"ש השלום לבטל את כתב האישום הנוסף.
הנאשם טען, כי הותרת כתב האישום על כנו, שעה שכבר הורשע בביהמ"ש לתעבורה באותן עבירות, עומדת בסתירה לעקרונות הצדק והחוק. לשיטתו, לא ניתן להעמידו לדין ולסכנו בהרשעה כפולה בגין אותו מעשה.
עוד טען הנאשם, כי חזרת המדינה מכתב האישום נגד החברה והותרת כתב האישום בעניינו על כנו אינה הוגנת ומהווה אכיפה בררנית.
המדינה טענה, כי בקשת הנאשם לביטול כתב האישום כבר נדונה בפני מותב אחר שדחה אותה. היא הוסיפה, כי כתב האישום הפלילי תוקן, כך שיש למחוק בהסכמה את כתב האישום בביהמ"ש לתעבורה ולהותיר את כתב האישום בבימ"ש השלום, ובכך נמנע כפל האישומים.
עוד טענה המדינה, כי יש הבדל בין החברה לבין הנאשם, שכן היו קשיים ראייתיים בהוכחת אשמתה, מה גם שפיטרה את הנאשם מעבודתו עם היוודע מעשיו.
"זכויות יש לשמור ולבצר"
"מצאתי לנכון להעיר כי מעשיו של הנאשם, בכפוף להודאתו, מכוערים מאין כמותם ומהווים שפל התנהגותי מיותר ומזיק, אולם אין כהוא זה בין תחושה קשה זו לשמירה קפדנית על זכויות הנאשם", כתב השופט שמואל הרבסט בהחלטה. "זכויות יש לשמור ולבצר, ואם אלו נפגעו בשל רשלנותה של המאשימה או בשל טעותה או מחדליה, הרי שיש לבטל את מקור הפגיעה".
השופט דחה את טענות הנאשם לאכיפה בררנית, וקבע כי המדינה לא רדפה את הנאשם או התנכלה לו.
עם זאת השופט הרבסט קבע, כי לאחר שהמדינה התרשלה והגישה אישומים כפולים נגד הנאשם, אין מניעה שהוא יפעל לפי "כללי המשחק" והוא אינו מחויב להסכים לאיחוד ההליכים. טענות הנאשם, הוסיף השופט, נוגעות לזכותו הבסיסית להליך הוגן ואינן טכניות בלבד.
משכך, השופט ביטל את כתב האישום הפלילי נגד הנאשם.
באפריל 2015 גזר ביהמ"ש לתעבורה בירושלים את דינו של הנאשם והטיל עליו קנס בסך 3,000 שקל, פיצוי של 8,000 שקל לכל אחת מהמתלוננות נגדו, ופסילת רישיון לנהיגה ברכב ציבורי למשך חצי שנה.
* עו"ד דוד אור-חן עוסק בדיני תעבורה.
** הכותב לא ייצג בתיק. שמות באי הכוח המייצגים לא צוינו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין