ת"פ 53557-01-13 מדינת ישראל נ' בכר

לפניי בקשה לביטול כתב אישום, בה מבקש הסניגור לקבל את טענותיו המקדמיות לפי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, על פיהן נפל פגם או פסול בכתב האישום, משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם, כתב האישום עומד בסתירה לעקרונות הצדק, וכן טענות בדבר אכיפה בררנית וסיכון כפול.

המאשימה טוענת, כי בקשה זו נדונה ונדחתה זה מכבר על ידי מותב אחר, וכי ניתן לצרף אישומים בכתב אישום אחד, אך איננה מתייחסת בתגובתה לגופן של הטענות המקדמיות שהעלה הסניגור. לשיטתה, משתוקן כתב האישום, כל שנותר הוא, למחוק בהסכמה את האישום בבית המשפט לתעבורה ובכך להביא לסיום את כפל האישומים נגד הנאשם מטעמים של יעילות דיונית.

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי מתוך מניע גזענות או עוינות כלפי הציבור, לפי סעיף 216(א)(1) בצירוף סעיף 144 ו לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ועבירה של התנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי, לפי תקנות 416(א), 416(ב) ו-445 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961. כתב האישום מתייחס לאירוע מיום 15.1.12, ועל פיו הנאשם, ששימש כנהג הסעות, הסיע ילדים בני העדה האתיופית ממבשרת ציון והתנהג באופן מגונה במקום ציבורי בכך שפנה אל הילדים באמירות: "אתם יוצא לכם ריח מסריח זה מגעיל... באתיופיה תהיה אתיופי... כל הסעה של ילדים יש ריח טוב, רק אתכם ריח מסריח" ועוד.

עובר להגשת כתב אישום זה, הוגש נגד הנאשם וחברת ההסעות בה הועסק, כתב אישום בבית המשפט לתעבורה המתייחס לאותו אירוע. שם הואשמו הנאשם והחברה בעבירות של התנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי בזיקה לתקנות 416(א), 416(ב) ו-445 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, וכן עבירה לפי סעיף 62(1) ו-68 לפקודת התעבורה(נוסח חדש) תשכ"א-1961, ועבירה לפי סעיף 22 ו-23 לחוק העונשין, תשל"ז (תת"ח 77-03-13).

ביום 28.5.13 הוקרא לנאשם כתב האישום בבית המשפט לתעבורה, והנאשם השיב לאשמה. בחלק מן האישומים המיוחסים לו הודה ובחלקם- כפר. ביום 3.7.13 הודיע נציג משרד התחבורה, נציג המאשימה בבית המשפט לתעבורה, כי הוא חוזר בו מכתב האישום ובית המשפט לתעבורה ביטל בהחלטתו את כתב האישום. ב"כ הנאשם ערער על החלטה זו, וביום 26.11.13 קבע בית המשפט המחוזי, כי ההחלטה בטלה על יסוד הסכמת הצדדים (פסק דינו של כב' השופט הבכיר א' כהן בעפ"ת 33961-09-13), והדיון בעניינו של הנאשם הוחזר לבית המשפט לתעבורה. אשר לנאשמת 1, נותרה ההחלטה המבטלת את כתב האישום בעינה, ולפיכך היא נמחקה מכתב האישום. על כך יוסף, כי ביום 15.1.15 הורשע הנאשם דנן על פי הודאתו בבית המשפט לתעבורה, ופרשת העונש תישמע ביום 8.3.15.

טרם דיון לגופו של עניין בטענות הנאשם, יש לציין כי החלטות קודמות שניתנו בתיק זה, ניתנו עת מצב ההליכים היה שונה מזה העומד כעת לפניי. כך, החלטת כב' השופטת מ' קסלסי בבית המשפט לתעבורה אינה מתייחסת לטענות שהעלה הנאשם כאן, ועניינה הוא בחזרת המאשימה מביטול האישום, וצירוף אישומים. כמו כן, החלטת כב' השופטת לארי-בבלי ניתנה טרם הוחלט האם כתב האישום בבית המשפט לתעבורה עומד על כנו או מבוטל (ר' בגוף החלטת כב' השופטת לארי-בבלי מיום 18.12.13), ועל כן איני רואה כל בעיתיות במתן החלטה על ידי, בשל העובדה כי איני עומד במקום בו עמדו חברותיי, ומערכת הנתונים העומדת בפני שונה מזו שעמדה בניהן.