מגדל טענה שמבוטחת ניסתה לרמות אותה – אבל לא סיפקה הוכחות

הנהגת פגעה ברכב חונה כשעשתה "רוורס" אבל חברת הביטוח סירבה לפצות את בעליו בטענה שהשניים קשרו קשר כדי להוציא ממנה כספים. בית המשפט לא מצא שום סיבה לפקפק בגרסתם

בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה את חברת הביטוח "מגדל" לשלם כ-65 אלף שקל לבעליו של רכב שנפגע כשנהגת המבוטחת אצלה נסעה לאחור. בנוסף היא חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחה של 7,500 שקל למבוטחת עצמה, לאחר שתיאוריית הקונספירציה שלה הופרכה. השופטת סיגלית גץ-אופיר קבעה כי ממצאיו של החוקר מטעם חברת הביטוח לא מעוררים כל חשד שבעל הרכב והמבוטחת עשו יד אחת כדי לרמות אותה ולהוציא ממנה כספים.

התאונה התרחשה במרץ 2018 בחנייה של החנות שבבעלות בעל הרכב שנפגע, בה עובדת הנהגת הפוגעת. אלא שחברת הביטוח שלה סירבה לכסות את הנזקים שגרמה בטענה שהשניים מנסים לרמות אותה, ובעקבות זאת נאלץ בעל הרכב להגיש נגדה ונגד הנהגת תביעה.

הנהגת, מצידה, הגישה הודעת צד שלישי נגד חברת הביטוח וטענה כי עליה להחזיר לה כל סכום שתצטרך לשלם היה והתביעה נגדה תתקבל.

גרסתה של "מגדל" הייתה כי המבוטחת מסרה לה גרסה שקרית לגבי נסיבות התאונה, ולכן היא פטורה לפי חוק מלשאת בתשלום. החברה התבססה על ממצאיו של חוקר ששכרה, אם כי בתחילה לא הציגה את הדו"ח בבית המשפט, וזה הגיע לידי השופטת סיגלית גץ-אופיר בשל מאוחר יותר.

בדו"ח הפנה החוקר למספר סימני מרמה, בהם: הסתרת קשרי העבודה בין הצדדים, מילוי שם שגוי בטופס התביעה שהגיש התובע, הרושם שהנהגת חששה מהתובע, סתירות בתיאור נסיבות התאונה והעובדה שהתובע לא שמר את צילומי האבטחה מהמקום.

איש פשוט

אבל השופטת גץ-אופיר לא התרשמה שממצאים אלו מעידים על כוונת מרמה. ראשית, השגיאה בשם הנהגת הייתה טעות אנוש של סוכן הביטוח שמילא עבור התובע את הטופס, ועובדה שהכתובת ומספר הרכב היו נכונים.

שנית, השופטת מצאה את עדויות התובע והמבוטחת אמינות, כשבסופו של יום הגרסה הכללית נותרה אחת: המבוטחת פגעה בטמבון של רכב התובע עם חלקו השמאלי-אחורי של רכבה, תוך כדי נסיעה לאחור.

שלישית, השופטת לא סברה שהשניים התכוונו להסתיר את קשרי העבודה ביניהם, שהרי ממילא אפשר לדעת עליהם בקלות. מכל מקום, השופטת הדגישה כי בטופס התביעה של מגדל אין שום דרישה לציין קיומם של יחסי קרבה.

לגבי צילומי האבטחה השופטת הבהירה כי חברת הביטוח הייתה מודעת לכך שהם נשמרים לתקופה מוגבלת ולמרות זאת שלחה את החוקר רק אחרי מספר חודשים. לו החוקר היה מגיע בסמוך לתאונה ומבקש את צילומי האבטחה לא היה נותר כל ספק לגבי נסיבות התרחשות התאונה. התובע ודאי לא היה צריך לשמור את הצילומים נוכח העובדה שהנהגת לקחה על עצמה אחריות מיידית והוא אדם פשוט ולא מומחה ביטוח.

בסיכומו של דבר השופטת ציינה כי ההתנהלות של מגדל היא זו שסיכלה את האפשרות לחשוף את נסיבות התאונה וממצאי החוקר לא העידו על מרמה כלשהי.

לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה ואת הודעת הצד השלישי. התוצאה היא שחברת הביטוח תשלם לתובע 56,940 שקלים בהתאם לדו"ח השמאי, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 8,775 שקלים. בנוסף היא תישא בהוצאות ושכר הטרחה של המבוטחת.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין