לעיגול אין פינות

מאת: עו"ד אורלי בן-עמי

המטבע הקטן ביותר שקיים כיום בישראל הוא מטבע בן 10 אגורות. איך ייתכן, אם כן, שבכל קניה אנחנו נתקלים בתגי המחיר 5.43, 19.85, והשכיח ביותר- 199.99? ולמה הקופאית מעגלת תמיד כלפי מעלה? ולא רק בקניות במזומן? עם קצת אחריות צרכנית, אומרת עו"ד אורלי בן-עמי, נוכל לעמוד על זכותנו ולשלם בדיוק את הסכום המגיע.

כבר בשנותיה הראשונות של המדינה קבע המחוקק כללים ברורים לגבי עיגול אגורות: העיגול יתבצע רק בקניות המצריכות להשיב עודף במזומן; העיגול יעשה תמיד כלפי המטבע הקטן ביותר הקיים בכל נקודת זמן; התשלום יעוגל  כלפי מעלה או מטה בהתאם לאגורות הבודדות; העיגול יערך רק בסוף החשבון ורק לגבי הסכום הסופי לתשלום.
החקיקה בעניין מתעדכנת בכל פעם שיוצא מטבע מהמחזור ומבוטל. כך לדוגמא, מחירים המסתיימים ב-1 עד 4 אגורות יש לעגל כלפי מטה ו-5 עד 9 אגורות יעוגלו כלפי מעלה. הכללים דלעיל, אגב, חלים על קניות בשוק הפרטי בלבד; תשלומים לרשויות המדינה כפופים למערכת עיגול נפרדת, שלא נעסוק בה כעת.

תשעים ותשע אגורות
המצב המתמשך, בו עסקים רבים עושים שימוש בתג מחיר שמסתיים ב-99 אגורות, הביא את משרד הכלכלה לקבוע כי מדובר בהטעיה המפרה את חוק הגנת הצרכן, ולא בכדי. סוגיית עיגול האגורות מתאימה במובהק לתחום התובענות ייצוגיות. סכום הנזק הפוטנציאלי הקטן בכל קנייה מבטיח לקמעונאי – בין אם הוא רשת שיווק או חנות פרטית – שהלקוח לא יפעל אם יגלה שהעיגול נעשה בניגוד לחוק. למעשה, גם אם יעיר הלקוח לקופאי, מובטחת לו תגובה מזלזלת.  הדרך לכמת את נזקו האמיתי של העיגול  הוא באמצעות חישובו בקניות מצטברות – של יחיד לאורך תקופה או של קבוצה.
האגדה מספרת, שמקורה של שיטת ה-99  ברשתות השיווק בארה"ב: על מנת לאלץ את הקופאי לרשום את הקנייה בקופה הרושמת תומחרו המוצרים במחירים לא עגולים, שמחייבים להחזיר עודף לצרכן ועל כן להפעיל את הקופה בעת המכירה. אלא שהיום, השיטה משמשת בדיוק למטרה ההפוכה: בצד מצג השווא שהמחיר נמוך מכפי שהוא באמת, ננקב מחיר שאינו מצריך השבת עודף. אך אם ניקח בחשבון את המכפלות העצומות של מיליוני קניות נבין שמדובר בסכומי עתק שרשת השיווק משלשלת לכיסה על חשבון צרכניה, כל עוד היא ממשיכה לנקוב במחירים שמעוגלים כלפי מעלה.

פראיירים לא מתים
בתחילת שנת 2014 אמורה להיכנס לתוקף תקנה שתאסור להציג מחירים במטבע שאינו קיים (פחות מ-10 אגורות). אלא שגם אם תהיה אכיפה מלאה של התקנה המבורכת, לא יתייתר הצורך ליישם את חוקי העיגול הקיימים, בעיקר בקניית מוצרים לפי משקל. לדוגמא: 1.55 ק"ג במחיר של 7.50 שקל לק"ג.
אם אתם חוששים שעיגול הסכומים בבית עסק מסוים נעשה שלא כדין, כדאי לבדוק אם מדובר בשיטה. לאחרונה הוגשו מספר תובענות ייצוגיות כנגד רשתות שיווק, שעיגלו את סכומי הקניות שלא כדין. חלקן עקב מערכת מיחשוב לקויה בקופות העסק, אחרות עקב אי הקפדה על הוראות השבת עודף על ידי הקופאים.  כל הרשתות חדלו באופן מידי מהחיובים המופרזים והתובענות עדיין מתנהלות בבית המשפט המחוזי.
במקרה שבית העסק מעגל שלא כדין – למשל תמיד  כלפי מעלה, או גם ברכישות בכרטיס אשראי – הרי שיש מקום לשקול הגשת בקשה לתביעה ייצוגית כמייצגי הקבוצה,  במטרה לתקן את המעוות ולפצות את הציבור הנפגע, ומטבע הדברים אף לזכות בגמול הראוי לפועלכם.

•  הכותבת היא עו"ד העוסקת בתחום התובענות הייצוגיות.
•  המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.