לפסק הדין בעניין פלוני נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח'
לאחר שהתקבלה בקשת 'הארץ' לחשוף את זהות עד המדינה בפרשה המזעזעת של רשת הסחר הענפה בנשים, שהמעורבים בה הורשעו לאחרונה, הגיש העד, שבינתיים החליף את שמו, ערעור על ההחלטה. ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בחלקו והתיר את פרסום שמו המקורי בלבד.
לאחר שהורשעו בדין הגורמים המרכזיים באחת מפרשות הסחר בנשים הגדולות והחמורות בישראל, ביקש עיתון הארץ מבית המשפט המחוזי, להסיר את צו איסור הפרסום על זהות עד המדינה, שהיה אחד המעורבים הבכירים בפרשה, ולחילופין כי הצו יצומצם, כך שלא יהיה גורף.
העיתון טען, כי מדובר במי שהיה שותף דומיננטי ביותר בעבירות הסחר בנשים, שגם לאחר ההסכם עם המדינה, המשיך לעסוק בפלילים, ומשכך האינטרס הציבורי מחייב את חשיפת זהותו. עוד נטען, כי מטרת איסור הפרסום הייתה לאפשר לעד להעיד באופן חופשי, ומשעדותו הסתיימה, אין עוד טעם להותרת הצו על כנו, וכי ממילא אין באיסור הפרסום כדי לסייע לשמירה על בטחונו, שכן זהותו ידועה לנאשמים בפרשה.
המדינה לעומת זאת, התנגדה לפרסום, בטענה כי השארת הצו על מכונו מתחייבת נוכח החשש לפגיעה בעד ובמשפחתו והחשש לפגיעה בנכונות עבריינים לשתף פעולה עם המדינה.
לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והתיר את פרסום פרטיו המזהים במלואם, הגיש העד ערעור לבית המשפט העליון, ובסמוך הודיע כי בעקבות התחייבות המשטרה בהסכם העדות, הוחלפו שמו ופרטיו האישיים במשרד הפנים.
בערעורו טען העד, כי ביהמ"ש לא התחשב בסכנה הממשית לפגיעה חמורה בו ובמשפחתו, ואין בכך שעדותו הסתיימה כדי להפחית את חששו, שכן דחף הנקמה של הגורמים העבריינים לא חלף וייתכן שאף יגבר לאחר שייגזר דינם. לטענתו, למרות שבעבר עסק בפעילות עבריינית, החל ממועד החתימה על ההסכם, הוא עושה מאמצים כדי להתנהל בדרך הישר והטוב.
בהסכמת חבריו למותב, השופטים מלצר וברק-ארז, קיבל השופט ג'ובראן את הערעור בחלקו, ואסר על פרסום תמונתו וכתובתו של עד המדינה, אך התיר כאמור, את פרסום שמו המקורי.
נקבע, כי בניגוד לטענה כי העד עדיין עוסק בפלילים באופן אינטנסיבי, בפועל עומד נגדו רק הליך פלילי אחד (אם כי חמור) בגין עבירות סחיטה באיומים, שלגביו הגיע להסדר טיעון. עם זאת, נקבע כי מדובר באחת מפרשיות הסחר בנשים המזעזעות ביותר שידעה המדינה, כשהעד היה מראשיה, ולפיכך לא ניתן לקבוע כי הסכנה לחייו גוברת על האינטרס הכבד של זכות הציבור לדעת מיהו.
מאידך, קבע השופט כי יש לשמור על האינטרס הציבורי בכך שעבריינים ירצו לשתף פעולה עם המשטרה ולא יהססו 'להחליף צד', בשל החשש לחשיפת פרטיהם, מה שעלול לפגוע לא רק בבטחונם, אלא גם באפשרויות שלהם למצוא עבודה, דירה וכיוצא בזה.
לפיכך, הדרך הראויה לפעול היא להתיר את פרסום שמו המקורי בלבד ולאסור את פרסום תמונתו, כתובתו ויתר הפרטים המזהים. יש לזכור, כך נפסק, כי נוכח שינוי שמו של העד ופרטיו, חשיפת שמו הקודם לא תעמיד אותו בסכנה גדולה יותר מזו שעמד בפניה עד כה, בפרט כשהמדינה מעולם לא התחייבה שלא לחשוף את זהותו, וכל התחייבותה הסתכמה בכך שהמשטרה תפעל ככל יכולתה להחלפת שמו ופרטיו.
השופטת ברק-ארז, אשר הסכימה לתוצאה זו, הוסיפה כי בהתחשב במעשיו החמורים של העד במסגרת הפרשה המזעזעת, מבחינתה, השיקול היחידי לאיסור הפרסום החלקי, הינו העובדה, כי הסכם התחייבות התמדינה לפעול להחלפת שמו לא הועמד לביקורת שיפוטית בפני ביהמ"ש המחוזי טרם מתן החלטתו, כך שלא עמדה בפניו התמונה העובדתית המלאה.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' הוצאת עיתון "הארץ" ואח'
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.