מאת: עו"ד אבי מורה
לפסק הדין בעניין קולקשן סוהו נ' אלקטרה נדל"ן ואח'
חברת "קולקשן סוהו", בעלת רשת החנויות SOHO, הגישה בקשה למניעת השימוש בשם, על ידי שתי חברות שביקשו לקרוא בשם זה למרכז המסחרי שהן בונות. אף שהחברה רשמה את השם כסימן מסחרי, תביעתה נדחתה. מדוע?
בשנת 2003 נפתחה חנות העיצוב SOHO בדיזנגוף סנטר שבתל אביב. החנות הפכה לרשת מצליחה וחנויותיה פרושות במרכזים מסחריים ברחבי הארץ. בעלת הרשת, חברת "קולקשן סוהו", רשמה ביוני 2013 את שם החנויות כסימן מסחרי.
בשנת 2011, הקבלניות אלקטרה נדל"ן בע"מ ובן אפרים ובניו בניה ויזום בע"מ, החלו בבניית מרכז מסחרי באזור התעשייה פולג שבנתניה ובחרו לקרוא לו בשם SOHO.
משנוכחה החברה לשימוש בשם, היא פנתה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב וביקשה שיורה לקבלניות להימנע מכך. לטענתה, כבעלת הסימן המסחרי בשם, היא זכאית למונופולין על השם כולו, גם אם, במקרה זה, הלוגו של המרכז המסחרי ושל חנויותיה - שונה.
לטענת החברה, השם SOHO זכה למוניטין ולהכרה והקבלניות מנסות כעת לרכוב על גל ההצלחה לו זכתה בזיעת אפה. לכן, לטענתה, עוולו הקבלניות בגניבת עין.
הקבלניות לא הכחישו את זכויות החברה על הסימן המסחרי, אך טענו כי ההגנה לה זכאית החברה מוגבלת רק לעיסוק המרכזי של החברה, ניהול חנויות עיצוב. לטענתן, הן רשאיות להשתמש בשם זה כשמו של המרכז המסחרי, כיוון שאינו חנות עיצוב.
SOHO- מתחם אורבני שוקק תרבות
השופט גדעון גינת ציין כי הפופולאריות של הסימן SOHO גואה לנוכח העובדה כי אזורים אורבניים יוקרתיים בניו יורק ובלונדון כונו כך. כיום, מתחמי SOHO בעולם מהווים שם נרדף לפעילות בוהמית עשירה, המשלבת תיאטרון, קולנוע ואמנות.
לאור זאת, הגיע השופט למסקנה שהחברה למעשה אימצה לעצמה שם שעם הזמן צבר משמעויות נוספות בתחומים תרבותיים וגיאוגרפיים. בעצם, הוסיף השופט, החברה אינה עושה שימוש בשם לבדו, אלא גם בהילה שנבנתה סביבו במשך השנים. השופט קבע כי השימוש במונחSOHO אמור בעצם להעביר לציבור הלקוחות את התכונות הנוספות למתחמי התרבות בניו יורק ובלונדון.
השופט קבע כי לא ניתן למנוע מאחרים את השימוש במונח, שהילתו מוכרת ומוזכרת היטב ברחבי האינטרנט.
שוני במהות העסקים ימנע הטעיה
השופט הוסיף, כי די בשוני במהות העסקים של התובעת ושל הנתבעות בכדי שהציבור יבצע את האבחנה הדרושה.
לפי השופט, הציבור שיגיע למרכז המסחרי לא עלול לטעות ולחשוב כי מדובר בחנות מוצרי העיצוב. כאן הזכיר השופט לתובעת, כי השימוש בשם נעשה בחנויות נוספות בארץ, אך היא לא הביעה על כך מחאה, וכך עליה לעשות גם במקרה זה.
השופט הוסיף, כי היות ומדובר במילה בעלת ניחוח אוניברסלי, קשה מאוד לאפשר לתובעת לנכס אותה לעצמו ולשלול אותה מהציבור.
עם זאת, הורה השופט למשיבות להימנע מהשימוש בשם בגופן זהה לזה בו עושה התובעת שימוש, ועליהן להקפיד שהמילה Design לא תבוא בצמוד לשם SOHO.
לבסוף, דחה השופט את התביעה וחייב את החברה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של הנתבעות בסך 34 אלף שקל.
פסק הדין מחזק את העקרונות העומדים מאחורי דיני סימני המסחר והעוולות המסחריות, ואת ההבחנה שיש ליצור בין סוגי העסקים והשירותים אשר ניתנים תחת אותו שם מסחרי.
ביהמ"ש צדק כשבלם את הניסיון של התובעת ללכת לכיוון העוולה המסחרית, בין היתר משום שמדובר בשם המתאר מיקום גיאוגרפי והנתבעות עושות בו שימוש עסקי שונה, אך יחד עם זאת, בחר להעניק הגנה לגופן בו נעשה שימוש בכתיבת השם, במטרה להימנע מהטעיית הציבור.
לפסק הדין בעניין קולקשן סוהו נ' אלקטרה נדל"ן ואח'
* הכותב הינו עורך דין ממשרד מורה טובים משרד עו"ד העוסק, בין היתר, בדיני תאגידים ומשפט מסחרי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.