פשרה נחתמה על רקע טענת הורי הקטינה, שנולדה ב-IVF, כי העובדה שלא יידעו אותם על בדיקה שבאמצעותה יכלו לגלות אם לעוברית יש תסמונת דאון טרם השבתה לרחם, מהווה רשלנות רפואית
7.5 שנים אחרי לידת תינוקת עם תסמונת דאון: המדינה תפצה אותה ואת הוריה ב-1.75 מיליון שקל, בנוסף לתגמולי ביטוח לאומי - כך לפי פשרה שנחתמה לאחרונה בין הצדדים. ברקע ההסכם: טענת ההורים שאי-יידועם על קיומה של בדיקה אשר יכולה הייתה לאתר תסמונת דאון עוד בטרם השבת העוברית לרחם, כחלק מהליכי ההפריה החוץ-גופית, מהווה רשלנות רפואית.
תחילת הפרשה בדצמבר 2016 אז פנו התובעים, זוג חרדי, ליחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים ממשלתי במרכז, עקב קושי מתמשך בכניסה להיריון. בתביעה, שהוגשה על-ידי משרד עורכי דין גוטמן-אמיר, נטען שהאישה הייתה אז כבת 38, כלומר עם סיכון של יותר מ-50% ללדת תינוק עם תסמונת דאון.
טענתם המרכזית של ההורים הייתה שבשום שלב של תהליך ה-IVF הם לא יודעו ולא קיבלו הסבר על קיומה של בדיקה בשם "PGT-A", שלטענתם מסוגלת לאבחן תסמונת דאון אצל העובר עוד במעבדה, טרם החזרתו לרחם אימו.
ואכן, בדצמבר 2017 - תוך כדי ההיריון - חרב עולמם של התובעים, עת גילו בבדיקת מי שפיר כי העוברית שהוחזרה לרחם במהלך ההפריה החוץ גופית סובלת מתסמונת דאון. בשל אמונתם הדתית, ההורים היו מחויבים להמשיך עם ההיריון.
במרץ 2018 נולדה התינוקת כאשר בתביעה נטען כי נכון למועד הגשתה סובלת הקטינה מתסמונת דאון ועיכוב התפתחותי משמעותי.
המדינה: "ביה"ח פעל כנדרש"
לטענת ההורים, אין ספק שבאמצעות בדיקת ה"PGT-A", המבוצעת במעבדה במהלך הליך ההפריה החוץ גופית, ניתן היה לבחור להחזיר לרחם עובר שאינו סובל מתסמונת דאון, ובכך למנוע את לידתה וחייה של בתם שנולדה עם התסמונת.
לטענת ההורים, החובה ליידע אותם על קיומה של הבדיקה - שכאמור מבוצעת לעוברים כשהם עדיין במעבדה - מקבלת משנה תוקף שעה שהאם - נוכח גילה אז - הייתה בעלת סיכון מוגבר ללידת תינוק עם תסמונת דאון, ובוודאי כשהיה ידוע לצוות המטפל כי מדובר בזוג חרדי אשר יהיה מנוע מטעמי דת לבצע הפסקת היריון, ככל שהבעיה תאובחן לאחר הכניסה להיריון.
אלא שהמדינה, כבעלת בית החולים, לא הודתה תחילה באחריות. בכתב ההגנה שהגישה, באמצעות עו"ד לירון ליברמן ממשרד ויסגלס-אלמגור, נטען שהליך ההפריה החוץ-גופית התנהל באופן תקין ומקצועי, ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת דאז.
בהקשר לכך נטען שבשנת פניית התובעים לבית החולים (2016), ולמעשה אף היום, לא קיים סטנדרט רפואי במסגרתו נדרש גילוי על אודות בדיקת ה"PGT-A", מה גם שלעמדת הנתבעת לא מדובר בבדיקה שמטרתה לשלול תסמונת דאון. "אין היום, ולא היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כל מקום להציע בדיקה כזו לפני התחלת טיפולי פוריות", נטען בכתב ההגנה.
ואולם סירוב המדינה לפצות על המקרה המצער שאירע לזוג החרדי השתנה במסגרת הליך גישור שניהלו הצדדים. בספטמבר האחרון חתמו עורכי הדין של הצדדים על הסכם פשרה שלפיו "מבלי להודות בחבות ו/או אחריות כלשהי בגין האירועים" ו"לצורך סילוק סופי ומוחלט של התביעה" - תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך 1.75 מיליון שקל, וזאת בנוסף על גמלאות הנכות אותן מקבלת הילדה במסגרת הביטוח הלאומי.
במסגרת הפשרה הוסכם שחלק הארי של הפיצוי (85%) יישמר לבת ה-7.5 בתוכנית חסכון עד אשר תגיע לגיל 18, ואת היתרה יקבלו הוריה לידיהם כבר עכשיו.
- ב"כ התובעים: עו"ד סיון לאונר ממשרד גוטמן-אמיר
- ב"כ הנתבעת: עו”ד לירון ליברמן ממשרד ויסגלס-אלמגור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.