אישה שהגיעה ללידה ראשונה בבית החולים שיבא יצאה עם קרע באורך של 7 ס״מ ונכות של 30%. בית המשפט קבע שביה״ח התרשל בין היתר בכך שהפקיד את ביצוע הוואקום בידי מתמחה צעיר
השופטת ארנה לוי קיבלה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המדינה כבעלת בית החולים שיבא. התובעת הגיעה ב-2018 ללדת את בנה הראשון בלידה שהסתיימה בוואקום. נגרם לה קרע קשה וחריג בין הנרתיק והרקטום עם השלכות תפקודיות וחברתיות. ״הצוות פעל בשאננות ובקלות דעת, כאילו מדובר בעוד לידה שגרתית ב"סרט נע" של לידות, ללא התייחסות לנסיבות הספציפיות״, נכתב בפסק הדין.
התובעת, ילידת 1986, הגיעה למיון המיילדותי של בית החולים שיבא במרץ 2018 (שבוע 40+1) בשל הפחתה בתנועות העובר.
הלידה התקדמה באופן איטי ביותר והתרחשה רק יומיים לאחר מכן. הצדדים הסכימו שלתובעת נותרה נכות רפואית של 30% בגין הקרע שנגרם לה במהלך הלידה, אך הייתה ביניהם מחלוקת לעניין האחריות.
מומחה מטעם התובעת ציין כי במקרה זה העובר היה במצג עורף לאחור (מצב חריג המופיע ב-5% מהמקרים) ומדובר בגורם סיכון להיווצרות קרע מיילדותי משמעותי שמערב את סוגרי הרקטום. עוד הוא ציין כי התממשו גורמי סיכון נוספים להיווצרות הקרע ובהם שימוש בוואקום, העובדה שמדובר בלידה ראשונה וביצוע חתך אנכי (להבדיל מאלכסוני).
המומחה הוסיף שגם ביצוע הואקום נוהל באופן לא תקין ומבלי שהתקבלה הסכמת האישה או נבדק המצג המדויק של ראש העובר. כמו כן, ההליך המורכב בוצע על ידי מתמחה עם ותק של 5 חודשים בלבד, ולא על ידי הרופאה הבכירה במקום כמתבקש.
המדינה טענה כי הצוות הרפואי פעל באופן ראוי והתוצאה הייתה בלתי נמנעת בנסיבות העניין. המומחה מטעמה קבע שהקרע הנדיר נוצר עוד לפני יציאת הראש במהלך השלב השני של הלידה, בעת ירידת ראש העובר.
התנהלות רשלנית
השופטת ארנה לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה שחומר הראיות מצביע על התנהלות רשלנית ואי עמידה בסטנדרט הזהירות הסביר והנאות של הצוות הרפואי של בית החולים במהלך שלבי ניהול הלידה.
השופטת הגיעה למסקנה שההתקדמות האיטית והלא תקינה בשלב הראשון של הלידה חייבה דיון ובדיקת סיבות אפשריות שיכולות לגרום למצב זה, לרבות מנח ראש העובר. לדבריה, הלידה חייבה מעקב קפדני, במיוחד אחרי שהושגה פתיחה מלאה, אך הדבר לא נעשה. בפועל, במשך כארבע שעות וחצי לפני הלידה לא נרשם בתיק כל רישום לגבי בדיקת רופאים וביצוע דיון כדי לבדוק מדוע הראש נעצר באותו הגובה במשך זמן כה ממושך: ״מנח הראש לא נבדק ולא זכה להתייחסות״.
עוד כתבה השופטת כי ביצוע ואקום במנח עורף כשהראש גבוה באגן הוא מורכב ומסוכן יותר ודורש מיומנות מיוחדת. חרף האמור, הפרוצדורה הוטלה על מתמחה צעיר וחסר ניסיון.
״עם כל ההבנה לרצון ולצורך לאפשר למתמחים להתנסות בביצוע פעולות רפואיות מגוונות וללמוד, זהו אינו המקרה בו יש למסור למתמחה בראשית התמחותו ביצוע הלידה״, הבהירה השופטת.
עוד קבעה השופטת כי המתמחה התרשל כשתוך כדי ביצוע הוואקום ביצע חתך אנכי כשההנחיה היא לבצע חתך אלכסוני. ״ביצוע ניתוח קיסרי במקום לידת ואקום היה מונע הנזק שנגרם לתובעת״, כתבה.
בפסק הדין פורטו הבעיות הקשות מהן סובלת התובעת בעקבות נכותה. בסופו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובעת ב-1,495,250 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 23.4% והוצאות בסך 30,603 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד אבי שמואלי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד לירון ליברמן
עו"ד מירב אשל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין