"אין להשיב לאשמה": נאשם זוכה מעבירות בנייה

בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שלפיה המאשימה לא הצליחה לקשור בין הנאשם לבין הבנייה הלא חוקית

בית משפט השלום בקריות זיכה לאחרונה גבר שהואשם בעבירות לפי חוק התכנון הבניה. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין טעוני היתר, ללא היתר, וכן עבירה של שימוש אסור במקרקעין. השופטת סימי פלג קימלוב קבעה שהוועדה המקומית לתכנון מעלה הגליל (המאשימה) לא הציגה ראיות מינימליות הקושרות את הנאשם לביצוע העבירות, ולכן יש לזכותו.

בהתאם לנטען בכתב האישום, הנאשם בנה לפני כ-8 שנים מבנה מגורים בכפר כיסרא שבגליל, בשטח של 150 מ"ר ללא היתר. עוד נטען כי המקרקעין הוחזקו על ידי הנאשם וכי המבנה מאוכלס ומשמש למגורים.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי נפלה טעות. לדבריו הוא לא זה שמחזיק במקרקעין וגם לא מי שבנה את המבנה. הוא הסביר כי מספר שנים לפני העבירות הנטענות אביו הגיש בשמו בקשה להיתר בניה, במטרה לייעד את הבניין אליו, אך אין בין הבקשה לבין עבודות השימוש הבנייה ולא כלום.

מטעם המאשימה העיד מנהל הפיקוח בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוא אמר כי הבין שהנאשם בנה את המבנה מושא האישום בהסתמך על בקשת ההיתר שהוגשה על שמו ב-2009 (לטענת הנאשם – ע"י אביו). עם זאת, הוא העיד שאין לו ראיה חותכת לכך שהנאשם אחראי לביצוע העבירות.

כך, לשאלת סניגורו של הנאשם האם יש לו עדות שהנאשם בנה את המבנה, השיב מנהל הפיקוח "לא". בהמשך נשאל "אין לך עדות שהשתמש?" והשיב "נכון". עוד נשאל, "כל התשתית שהיוותה עילה לחקירה כנגדו מבוססת על סברה?" והשיב "כן".

טעות במגרש

ככל שהתקדמה חקירתו הנגדית של מנהל הפיקוח, התברר יותר ויותר גודל המחדל. כך, בשלב מסוים של החקירה המנהל אישר שהמבנה מושא האישום נמצא במגרש מסוים (18) בעוד בקשת ההיתר שהוגשה ב-2009 התייחסה לבנייה במגרש אחר (19).

בסופה של העדות הסניגור שאל את מנהל הפיקוח אם הוא יודע שהנאשם בנה את המבנה, והמנהל השיב "אני לא יודע". בשלב זה הסניגור העלה טענת "אין להשיב לאשמה" לפיה המאשימה לא הצליחה להוכיח את יסודות העבירה.

השופטת פלג קימלוב הסבירה שיש לקבל טענת "אין להשיב לאשמה" מקום בו אין בכוחן של ראיות המאשימה – בהנחה שהן מהימנות ובעלות משקל – על מנת להביא להרשעת הנאשם. 

במקרה זה, הוסיפה, גם לשיטת המאשימה אין בידיה ראיות הקושרות את הנאשם לבניית המבנה ולשימוש בו, ומדובר למעשה בסברה. הבסיס לאישום, כתבה, הוא בקשת היתר ישנה המתייחסת בכלל לחלק אחר של המקרקעין ולא לחלק בו נבנה המבנה מושא האישום.

"בנסיבות אלה, אני סבורה, כי לא עלה בידי המאשימה להביא ראיות ברמה הבסיסית הנדרשת בהתאם לשלב הדיוני בו ההליך נמצא, הקושרות את הנאשם בזיקה לבניית המבנה ולשימוש האסור בו" כתבה השופטת. לפיכך היא קיבלה הטענה כי אין להשיב לאשמה וזיכתה את הנאשם.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין