לפסק הדין בעניין נעמה בצלאל נגד יצחק שושנה טל
לאחר שחתמה על הסכם המכר, גילתה המוכרת הקשישה, שהדירה שלה הייתה שווה הרבה יותר מהמחיר שביקשה, ודרשה לבטל את ההסכם. הקונה, שהתעקשה על קיום העסקה, תבעה את אכיפתו. ביהמ"ש, שקיבל את התביעה, קבע כי גילה המבוגר של המוכרת והעובדה שהדירה שלה שווה יותר, אינם מהווים עילה לביטול ההסכם.
אישה מבוגרת, חוכרת לדורות של דירה באלעד, חתמה על הסכם למכירת הדירה בסכום של 130,000 דולר, כשמועד הפינוי נקבע לשנה לאחר מכן. כחודש לאחר חתימת ההסכם, שלחה המוכרת מכתב לקונה באמצעות עורך דינה ובו ביקשה לבטל את ההסכם או לחילופין להעלות את מחיר הדירה לסכום ריאלי של 750,000 שקל, כדי שתוכל לרכוש דירה חלופית.
בתגובה, הגישה הקונה תביעה לבימ"ש השלום בפ"ת שיצהיר, כי הסכם המכר תקף והיא זכאית לקבל את החזקה בדירה, וככל שהמוכרת תסרב, לחייב אותה בתשלום פיצוי מוסכם של 40,000 שקל.
הקונה טענה, כי התמורה שנקבעה בהסכם הייתה התמורה שהוסכמה על-ידה וע"י המוכרת מרצונן החופשי, וכי מעולם לא הובטח למוכרת, כי בתמורה לסכום המכירה, תוכל לקנות בית זהה. עוד טענה, כי הטעות בהערכת שווי הדירה, היא לכל היותר טעות בכדאיות העסקה, שאינה מהווה עילה לביטול הסכם.
המוכרת טענה, כי ההסכם בוטל על-ידה כדין עקב פגמים של טעות, הטעיה ועושק, באשר הוטעתה ע"י הקונה לחשוב כי המחיר המוסכם הינו המחיר המשקף את מחירה האמתי, שבפועל היה גבוה בעשרות אחוזים ועמד על כ- 700,000 שקל.
כן טענה, כי חתמה על ההסכם ומסמכים נוספים מבלי שהייתה לה אפשרות לעיין בהם ומבלי שהושאר בידה עותק חתום. בנוסף טענה, כי הינה אישה כבת 76 ובהחתמתה על ההסכם ניצלה הקונה את גילה המבוגר, תמימותה והיעדר ניסיונה, וכי תנאי ההסכם היו גרועים במידה רבה מהמקובל.
הסכמים יש לכבד
השופט נחום שטרנליכט קיבל את התביעה וקבע כי ההסכם ייאכף.
נקבע, כי העובדה שהמוכרת הינה כבת 76 כשלעצמה, אינה בהכרח מעידה על כי היא סובלת מחולשה שכלית או גופנית, ובמקרה הנוכחי, המוכרת לא הייתה נתונה במצב של עושק, ונראה דווקא שידעה היטב באיזו עסקה מדובר.
המוכרת, כך נקבע, ביקשה בעצמה למכור את הדירה, הבינה את פרטי העסקה ולא הייתה נתונה ללחץ כלשהו, אלא הייתה מפוכחת ובעלת ניסיון קודם בעסקאות נדל"ן.
כן נקבע, כי עצם העובדה שבמועד חתימת ההסכם המחיר הריאלי של הדירה היה גבוה באופן משמעותי מהמחיר המוסכם, גם היא לא מקנה, כשלעצמה, את הזכות לבטל את ההסכם מחמת טעות או הטעיה, שהרי טעות זו מקורה בכדאיות העסקה.
נקבע, כי הסכמת המוכרת למכור את הדירה במחיר המוסכם נבעה משיקוליה שלה, ובין היתר רצונה לעזוב את אלעד, וזאת ללא כל קשר לקונה או להתנהגותה, מה גם שהמוכרת הודתה כי הקונה ביקשה לרכוש את הדירה בהתאם לאמצעים הכלכליים שעמדו לרשותה באותה העת.
עוד נפסק, כי המוכרת לא הוכיחה שנמנעה ממנה האפשרות לבדוק את תנאי ההסכם וכדאיותו, ע"י הקונה או מטעמה, ומשלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.
לבסוף חויבה המוכרת בהוצאות של 30,000 שקל.
לפסק הדין בעניין נעמה בצלאל נגד יצחק שושנה טל
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.