בימ"ש הבהיר כי העובדה שבני זוג מוכרים כידועים בציבור לא מספיקה להוכחת שיתוף ובמקרה הנוכחי הראיות מעידות בדיוק ההפך. עם זאת, בן הזוג זכאי לקבל חזרה כספים שהשקיע בדירה.
בית המשפט למשפחה בבאר שבע שלל קיומו של שיתוף רכושי בין ידועים בציבור ודחה תביעת בן זוג לזכויות בדירה של זוגתו לשעבר. פסק דינו של השופט בן שלו, שפורסם לאחרונה, התבסס בין היתר על העובדה שבני הזוג לא ערכו הסכם ממון שיעגן את מעמד בן הזוג בדירה ומנגד ערכו הסכם שמחייב אותו במזונות בתם המשותפת, למשכנתא הוא הצטרף כערב בלבד ובמכתב ששלח לאחר הפרידה לא כתב דבר וחצי דבר בנוגע לזכויותיו בדירה. עם זאת, נקבע כי הוא זכאי להחזר של 73 אלף שקל שהשקיע בדירה.
בני הזוג היו יחד בין השנים 2004-2011 והביאו יחד ילדה. ב-2006 רכשה האישה דירה בה עברה המשפחה להתגורר, ומומנה בין היתר באמצעות הלוואת משכנתא. בן זוגה הצטרף להלוואה כ"ערב משלם" ונשא במחצית מהתשלומים ומעבר לזה השקיע 54 אלף שקל בדירה.
ב-2015 הגיש האיש באמצעות עורכי הדין בוריס וסרמן ומרינה דאבאבסרין תביעה לחלוקת רכוש בה עתר, בין השאר, להצהיר שהייתה בינו לבין זוגתו שותפות כלכלית שמכוחה הוא זכאי לחצי מהזכויות בדירה. השיתוף התבטא לטענתו בכך שהם הוכרו כידועים בציבור בביטוח לאומי, הוסמכו כמיופי כוח בחשבונות האחד של השנייה, הוא שילם חצי מתשלומי המשכנתא והשקיע כספים בדירה.
בת הזוג טענה מנגד באמצעות עו"ד דן מלכיאלי כי התובע לא ראה עצמו כבעל זכויות בדירה כפי שמעיד מכתב ששלח בסמוך לפרידה, בו דרש שתחזיר לו מיטלטלין ואת כספי ההשקעה אך לא הזכיר דבר בנוגע לזכויותיו.
עוד נטען כי הנתבעת סירבה להינשא לתובע כיוון שלא רצתה שיחול עליהם חוק יחסי ממון ואף הקפידה על הפרדה רכושית מוחלטת כפי שמעיד הסכם המזונות שנערך בקשר לבתם. בנוסף צוין החזרי המשכנתא ששילם התובע היו על חשבון מזונות אלה.
הפרדה מוחלטת
השופט שלו הבהיר כי עצם העובדה שבני הזוג הוכרו כידועים בציבור אינה מעידה על שותפות רכושית, במיוחד כאשר הראיות מצדדות בקיומה של הפרדה מוחלטת.
בין הראיות ששכנעו את השופט בצדקת הנתבעת: הסכם המזונות שסביר להניח שלא היה בו צורך לו התא המשפחתי היה מתנהל בשותפות, החלטתם המודעת שלא להינשא, היעדרם של חשבונות משותפים או רכוש משותף אחר והעובדה שהדירה נרשמה על שם הנתבעת ואילו התובע – מצדו – לא ביקש לעגן את זכויותיו בהסכם ממון ואף נאות להצטרף להלוואת המשכנתא כערב בלבד.
בנוסף השופט ייחס משקל משמעותי למכתב שבו נדרשה הנתבעת להחזיר לתובע את רכושו. "תמוה עד מאוד מדוע מצא התובע להעלות בין היתר דרישה להחזר כפיות כסף, כרטיסי טלפון, חכות וציוד דייג, כוסיות לקוניאק (מתנה מאימו), מערכת קפה, ספלים לתה וכיוצ"ב מיטלטלין שונים ברזולוציה פרטנית עד מאוד אולם לא טרח להעלות דרישה מפורשת בדבר הכרה בזכויות קניין בדירת מגורים...", נכתב.
לבסוף, השופט אף קיבל את הטענה שהחזרי המשכנתא שולמו לתובעת כנגד חיוב המזונות ולכן קבע כי התובע לא זכאי לקבל עבורם החזר. עם זאת, השופט חייב את הנתבעת להחזיר לתובע את כספי ההשקעה, שבתוספת הפרשי ריבית והצמדה עומדים על 73,000 שקל.
לא נפסקו הוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין