השופט דחה את גרסתו המאוחרת של מנהל מפעל המאפים "ביגה", לפיה נמנע מלקבל לעבודה את התובע בשל היותו אקדמאי מצטיין שמוכשר מדי לתפקיד. הפיצוי: 62 אלף ש'
בית הדין לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש ערבי ישראלי בשנות השלושים לחייו נגד חברת "ביגה" המפעילה מפעל לייצור מאפים. טענתו המרכזית היא כי הנתבעת הפלתה אותו על רקע גזעני כשלא הסכימה אפילו לראיין אותו בשל מוצאו, באופן המזכה אותו בפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השופט טל גולן דחה את תירוציה המאוחרים של הנתבעת לאי-זימון התובע לראיון, וחייב אותה לפצותו.
התובע (36), מורה ותיק לאזרחות ובעל תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה במדעי המדינה, הגיע במהלך מרץ 2022 למשרדי חברת השמה לראיון עבודה עבור משרה פתוחה בקווי הייצור של "ביגה". במהלך הפגישה, ובנוכחות התובע, ערכה פקידת ההשמה שיחת טלפון עם מנהל החברה.
לטענת התובע, במהלך השיחה שאל מנהל החברה את הפקידה בטלפון "האם הוא מהמגזר?" וכן "האם הוא נראה נורמלי?". לטענתו, כשהשיבה הפקידה בחיוב אמר לה המנהל שהוא "לא רוצה עובדים מהמגזר הערבי". התובע תיאר כי הפקידה הייתה המומה, ומסרה לו שהמנהל מסרב לראיין אותו בשל היותו ערבי.
עוד סיפר התובע כי בתום הפגישה הלך לביתו פגוע, מושפל, נעלב ונסער בעקבות היחס המחפיר כלפיו. לשיטתו, בנסיבות שנוצרו הוא זכאי לפיצוי בסך 120,000 שקל מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
לעומתו טענה החברה ששיחת הטלפון מושא התביעה לא נערכה על רמקול כך שלא הגיוני שהתובע שמע אותה, והוא לכל היותר מסיק מסקנות. לעמדתה, הסיבה האמיתית לכך שלא זומן לראיון היא היותו מוכשר יתר על-המידה ("Overqualified") לעבודה במפעל. עוד סיפרה הנתבעת שמועסקים אצלה עובדים רבים מהמגזר הערבי, כך שאין בסיס להאשמתה בהפליה.
"לא נרדם בלילה"
אבל השופט גולן דחה את ניסיונות ההתנערות של החברה. ביחס ליכולתו הטכנית של התובע לשמוע את תוכן השיחה הוא האמין יותר לתובע – שהעיד כי היה קרוב פיזית לפקידת ההשמה ושמע את דברי המנהל גם ללא רמקול – מאשר למנהל.
גם תירוץ החברה לאי-הזימון התובע לראיון בשל "כישרון היתר" שלו נדחה בשתי ידיים על-ידי השופט, שכן הוא הועלה רק בשלב מאוחר ביותר של ההליך, בחקירתו הנגדית של המנהל, ולא אוזכר בכתבי הטענות של החברה.
החברה אמנם טענה שהיא מעסיקה עובדים רבים ממוצא ערבי, אך השופט הבהיר כי הדיון הרלוונטי הינו ביחס לתובע בלבד, וממסכת הראיות עולה שהוא אכן הופלה על רקע גזעני. כך לדברי השופט, גרסת התובע נתמכת בעדות פקידת ההשמה שאישרה כי במהלך השיחה עם המנהל היא נשאלה האם האדם היושב מולה הוא ערבי.
גם תכתובות 'ווטסאפ' מזמן אמת בין התובע לפקידת ההשמה אחרי הפגישה ביניהם איששו את גרסתו. בין היתר כתב התובע לפקידה כי "זה לא הגיוני ולא אנושי לסרב אותי רק כי אני מהמגזר הערבי!", כאשר בתגובה השיבה לו האחרונה: "אני מסכימה איתך ואני מתנצלת". בשיחה אחרת שקיים עם חברת ההשמה זעק התובע מדם לבו ש"להחליט מראש שאני לא מתאים לעבודה בגלל שאני ערבי זה קטסטרופה", תוך שסיפר כי מאז האירוע המשפיל הוא מרוגז ומתקשה להירדם בלילות.
בנסיבות אלה קבע השופט שטענת התובע לאפליה פסולה מחמת מוצאו הוכחה, וכי על החברה לפצות אותו ב-55,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מרי מזאוי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יאיר ארן
עו"ד ארביב רלי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין