להחלטה בעניין פרופ' יהודה היס ואח' נגד ל.ע.ב.צ. ואח'
המרכז הלאומי לרפואה משפטית ניתח גופת מנוח ללא הסכמתה המלאה של האלמנה ומבלי ליידע אותה כי נטל דגימות מגופתו, וחויב בפיצוי של 500 אלף ש"ח. עתירתו לקיום דיון נוסף בסוגיית גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני ופגיעה באוטונמיה, נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, טענו אשת המנוח ובנותיו, כי כלל לא ידעו שדגימות גופתו נלקחו ואף הסתבר להן בדיעבד כי אלה נותרו בידי המרכז במשך זמן רב, ונקברו ללא ידיעתן. האלמנה הוסיפה וטענה, כי הסכמתה לביצוע הנתיחה ניתנה במשטרה לאחר שהופעל עליה לחץ, ומבלי שניתן לה כל הסבר באשר לאופן הנתיחה.
בית המשפט המחוזי הורה לרופאים שביצעו את הנתיחה, למרכז ולמדינה לפצות את האלמנה ב 150,000 ש"ח ואת בנותיו ב 100,000 ש"ח לכל אחת, אך דחה את דרישתן לפיצויים עונשיים. האלמנה והבנות ערערו על גובה הפיצוי, ומנגד הגישו הרופאים, המרכז והמדינה ערעור על עצם חיובם בפיצוי.
העליון קיבל את ערעור המשפחה ודחה את הערעור הנגדי, נקבע כי הסכמת האלמנה ניתנה מתוך אילוץ ומבלי שהוסברה לה משמעות הניתוח, מידת נחיצותו, אופיו ומידת הפגיעה בשלמות גופו של המנוח וכי לאלמנה ולבנות המנוח נגרם זעזוע ועגמת נפש בכך שרק בדיעבד נודע להן כי דגימות מגופת יקירן נשמרו במרכז ולא נקברו יחד עמו, וכי הן זכאיות לפיצוי מוגבר בשל הפגיעה באוטונומיה שלהן כראש נזק נפרד, משמוכרת זכותן כקרובות משפחתו של המת, לשמור על כבודו. לפיכך נפסק, כי יש להגדיל את הפיצויים שנפסקו לאלמנה לסכום של 300,000 ש"ח (הפיצוי לבנות נותר כשהיה).
המרכז הלאומי לרפואה משפטית ומשרד הבריאות הגישו לביהמ"ש העליון עתירה לדיון נוסף, בה טענו בין היתר כי הנזק של פגיעה באוטונומיה והנזק הלא ממוני הם למעשה נזק אחד, וכי פסיקת בית המשפט העליון מעולם לא פיצלה בין הפגיעה באוטונומיה לבין הנזק הלא ממוני במקרים בהם לא נגרם נזק גוף.
באשר לגובה הפיצוי נטען, כי הפיצוי בסך 500,000 ש"ח שנפסק למשפחה הינו גבוה בהשוואה למקרים אחרים של פיצוי בגין נזק לא ממוני וכי יש לקבוע אמות מידה ברורות לקביעת גובה הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, היות ונוצר מצב שבו סכום הפיצוי שנפסק למשפחה בגין פגיעה באוטונומיה, עולה על הסכום המקובל בפסיקה בגין הנזק של כאב וסבל מחמת פגיעה בשלמות גופו של אדם.
המשפחה התנגדה לקיום דיון נוסף, וטענה כי אין חידוש או קושי באשר לפסיקת הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה וכי בכל מקרה, סכום הפיצוי שנפסק בגין רכיב זה עומד על 150,000 ש"ח בלבד. כן טענה, כי פגיעה באוטונומיה הינה ראש נזק עצמאי, שאליו התווספו הפגיעה בכבוד האדם של המנוח ובאוטונומיה של בני המשפחה, ולפיכך נפסקו לטובתם בצדק, פיצויים מוגברים.
הנשיאה ביניש דחתה את העתירה. נקבע, כי נסיבותיו של המקרה ופסיקת ביהמ"ש העליון שאמצה את ההלכה בדבר היות הפגיעה באוטונומיה ראש נזק עצמאי, אינן מצדיקות קיום דיון נוסף. עם זאת ציינה הנשיאה, כי ההלכה בדבר הקשר בין הפיצוי בגין נזק בלתי ממוני ובין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה תתברר ותועמד על מכונה בפסיקתו העתידית של ביהמ"ש, אך ללא צורך בדיון נוסף במקרה דנן.
להחלטה בעניין פרופ' יהודה היס ואח' נגד ל.ע.ב.צ. ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.