מוסדות התכנון דחו בקשה של בעלי בית קרקע בגבעתיים להקים בניין בן 7.5 קומות ואישרו תוספת קטנה יותר לפי התב"ע. הבעלים טענו בבית המשפט שמגיע להם ליהנות מתוכנית החיזוק אך נדחו
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב דחה לאחרונה עתירה של בעלי בית קרקע ברחוב המורד בגבעתיים נגד מוסדות התכנון שדחו את בקשתם לבנות בניין חדש בן 7.5 קומות לפי תמ"א 38 ואישרו במקום בנייה לפי התב"ע של 5.5 קומות בלבד. השופטת העמיתה יהודית שטופמן הבהירה שהיא לא מתכוונת להתערב בשיקולים המקצועיים של הוועדות לתכנון ובנייה שהתרשמו שהמבנה לא מתאים לתמ"א 38 בשל אופי הרחוב בו הוא נמצא. לפיכך ייאלצו העותרים להסתפק באפשרות שניתנה להם.
הבית של העותרים נמצא על מגרש שכולל שני מבנים. לפני כ-4 שנים הם הגישו בקשה להיתר להריסת המבנה לפי תמ"א 38 והקמת בניין בן 7.5 קומות ו-15 יחידות דיור. בעלי זכויות במבנה הצמוד ודיירים נוספים ברחוב הגישו התנגדויות בטענה שהבנייה המבוקשת תגרום לעומס ברחוב ותפגע במבנה הסמוך.
בהתחשב בכך אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים את הבנייה אבל לא לפי תמ"א 38 אלא לפי התוכנית המקומית גב' מק/2002. בהתאם לכך ניתן להם אישור ל-5.5 קומות ו-10 דירות תחת מגבלות שונות בנוגע לקווי הבניין והמרתף.
על ההחלטה הזו הגישה העותרים ערר שבו דרשו למצות את זכויותיהם מכוח תמ"א 38 אבל ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז תל-אביב דחתה את רוב טענותיהם. הוועדה הבהירה כי אף שתמ"א 38 חלה על המבנה לוועדה המקומית יש שיקול דעת רחב. במקרה הנוכחי, תנאי הרחוב והעובדה שהמבנה של העותרים נמוך ובעל דירה אחת כשההעדפה היא להעניק תמריצים מכוח תמ"א למבנים גדולים יותר. לכן הוועדה קבעה שאפשר לאשר לעותרים בנייה של 9 יחידות דיור בלבד.
העתירה שהגישו לאחר מכן נגד ועדות התכנון והמתנגדים עסקה בעיקרה בהחלטה שלא לאפשר להם לבצע תמ"א 38. העותרים טענו כי הוועדות שלא שקלו שיקולים רלוונטיים ואפילו לא ערכו ביקור באזור או בדקו את הנתונים לעומק, והסתפקו ב"סיסמאות החוזרות על עצמן".
הוועדות טענו מצידן כי ההחלטות נותנות ביטוי לאינטרסים תכנוניים וכי בית המשפט לא מוסמך להתערב בשיקולים מקצועיים אלא במקרים חריגים בלבד. דיירי הרחוב הוסיפו כי קבלת הבקשה תרמוס את המרקם החברתי והתכנוני ברחוב ויגרום "סיוט לדיירים" בהתחשב בכך שמדובר ברחוב צר, קצר וללא מוצא שיש בו מצוקת חנייה.
לא החלטה חפוזה
השופטת העמיתה יהודית שטופמן הבהירה כי העובדה שבניין מסוים מתאים לתמ"א 38 לא מחייבת את הוועדה המקומית לאשר את התוכנית, והיא בהחלט מוסמכת לבחון האם פרויקט כזה אפשרי מבחינה תכנונית ואדריכלית.
במקרה הנוכחי ועדת הערר התרשמה כי אפשר לחזק את הבניין ולהרחיב אותו גם בלי להשתמש בתמ"א 38, באמצעות מתן זכויות בנייה חלקיות לפי התוכנית הקיימת. למסקנה זו הגיעו שתי הוועדות לאחר מספר דיונים שבהם נשקלו טענות העותרים, נבחנו המסמכים שהגישו, נשמעו התנגדויות השכנים והתקבלה עמדתם של מהנדסת הוועדה המקומית ואדריכל העיר.
במילים אחרות, ההחלטה לא ניתנה "בהינף יד" אלא לאחר שמלוא השיקולים והטענות נבחנו לעומק, בהליך מנהלי תקין לחלוטין. "הרצון לשמור על חזות רחוב המורד, כמו גם התשתיות ורווחת המתגוררים בו מהווה שיקול תכנוני משמעותי ומובהק, שבו אין בידי להתערב", פסקה השופטת.
התוצאה היא שהעתירה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.
- ב"כ העותרים: ענת בירן, עו"ד תמ"א 38
- ב"כ ועדת הערר: פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
- ב"כ הוועדה המקומית גבעתיים: עו"ד יובל גלאון ועו"ד סלאם חמאד ממשרד שביא בר-און גלאון צין ויתקון ושות'
עו"ד ליאור ברקנפלד
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין