כשמסורת פוגשת משפט: עתרה להחיל את חזקת השיתוף על הוריה הגאורגיים

אישה טענה שכמקובל אצל גרוזינים, נכסי הוריה נרשמו על-שם אביה והורשו בלעדית לאחיה, אף שלמעשה מדובר בנכסים משותפים של שני ההורים. תביעתה נדחתה: "האם ויתרה על חלקה"

"אבי שימש כ'שר החוץ' של הבית ואמי כ'שרת הפנים'": אישה ממוצא גיאורגי שוויתרה בעבר על ירושת אביה החליטה לתבוע בבית המשפט למשפחה באשדוד את חלקה בעיזבון האם. לטענתה חלה על הוריה חזקת השיתוף כך שנכסיהם שייכים לשניהם חרף רישומם על-שם האב בלבד, וכיורשת של האם היא זכאית לחלק מהם. אלא שהשופטת עפרה גיא מצאה כי האם ויתרה על חלקה בנכסים עוד בחייה כך שאין בסיס לתביעה.

התובעת והנתבע הם אחים, ילדיהם של הורים ממוצא גאורגי שהלכו זה מכבר לעולמם. ההורים נישאו בשנות החמישים ועלו ארצה בשנת 1972. אב המשפחה, שעל-שמו היו רשומים עיקר הנכסים, נפטר ב-2006, אחרי 47 שנות נישואים.

אחרי מותו התייצבו בבית הדין הרבני אלמנתו, התובעת ובת נוספת, שהצהירו כי הן מסתלקות מעיזבונו לטובת בנו, הנתבע. בהתאם לכך נתן בית הדין צו ירושה לפיו הנתבע הינו היורש הבלעדי של נכסי אביו. כעשור לאחר מכן הלכה לעולמה אף האם, ונקבע שנכסיה יחולקו לילדיה באופן שוויוני.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט 4 שנים אחרי מות האם, הבת סיפרה שהוריה חיו יחד כמעט יובל שנים ו"כיאה למשפחה גרוזינית גאה" העיסוק הכספי – לרבות רישום הנכסים – נוהל על ידי הגברים במשפחה. למרות המסורת, לטענת הבת התקיימה בין ההורים חזקת השיתוף ולכן אף שאינה זכאית לירושת האב, יש לה חלק בנכסים כיורשת האם.

לעומתה טען האח שזכה בירושה כי בין ההורים התקיימה הפרדה רכושית, ואימו מעולם לא טענה בחייה שיש לה חלק ברכוש אביו.

שתקה תשע שנים

השופטת גיא קיבלה את טענת הבת שחזקת השיתוף חלה על ההורים. היא נימקה שהשניים התחתנו ועלו ארצה עוד לפני שנחקק חוק יחסי ממון, ומתקיימת לגביהם הפסיקה שקובעת שחל עליהם הסכם מכללא (הסכם משתמע) לשיתוף בנכסים. היא הוסיפה ששנות נישואי ההורים עברו "חלק" ללא סכסוכים, באופן שמחזק את המסקנה שהם ראו את נכסיהם כמשותפים.

למרות זאת, השופטת הסבירה שחזקת השיתוף לא מסייעת לתובעת, משום שהאם ויתרה למעשה על חלקה בנכסי הבעל, ובתה לא יכולה להיכנס בנעליה ולדרוש זאת במקומה.

"האם המנוחה ויתרה עוד בחייה לתבוע זכויותיה בנכסים שהועברו משם האב לבן לאחר פטירתו. יש לזכור שממועד פטירת האב ועד פטירת האם חלפו כתשע שנים שבמהלך השנים הללו, חרף קיומה של הלכת השיתוף, בחרה האם המנוחה שלא לעמוד על זכויותיה ולדרוש את השייך לה", כתבה השופטת.

מעבר לכך שלא תבעה, הדגישה השופטת, האם אף ויתרה על הנכסים באופן אקטיבי כשהסתלקה מעיזבון האב לטובת בנה.

בנסיבות אלה התביעה נדחתה ונקבע שלבת אין חלק בנכסים, למעט שליש מכספים שאחיה משך מחשבון האם סמוך לפטירתה – שכן לא הייתה מחלוקת שכספים אלה משותפים לכלל האחים.

• ב"כ התובעת: עו"ד דורון טאובמן
• ב"כ הנתבע: עו"ד אורי זמברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין