ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין ס.ז. נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
בנק מזרחי-טפחות לא כיבד שיקים של לקוח, בטענה שהלקוח חייב לו הוצאות משפט, שנפסקו לטובתו בהליך משפטי שניהל נגדו. הלקוח, שטען כי בעת פירעון השיקים הייתה בחשבונו יתרת זכות, הגיש נגד הבנק תביעת לשון הרע. מה קבע ביהמ"ש?
נהג מונית, שניהל כ-15 שנים חשבון בסניף קרית אתא של בנק מזרחי-טפחות, גילה להפתעתו, כי למרות שבחשבונו יתרת זכות, הבנק סירב לכבד שני שיקים שמשך. האחד בסכום של 1,800 שקל והשני בסכום של 700 שקל.
בתביעה שהגיש נגד הבנק לבית משפט השלום בחיפה, טען התובע, כי על השיקים נכתב כי חוללו בהיעדר כיסוי מספיק, והם הגיעו לידי צדדים שלישיים, בהם בנק ישראל ואחותו. בכך, לטענתו, פגע הבנק בשמו הטוב ובתדמיתו, השפיל והביך אותו.
על כן, ביקש מבית המשפט לחייב את הבנק לפצות אותו בגין הוצאת דיבתו, בסכום, אותו העמיד לצרכי אגרה, על 80 אלף שקל.
הבנק, לעומת זאת, ביקש לדחות את התביעה. לדבריו, פעל כדין, בהתחשב בכך שבינו לבין התובע התנהלו הליכים משפטיים, במסגרתם חויב התובע לשלם לו הוצאות משפט. מאחר שהתובע לא שילם את ההוצאות, טען- גם אם היה כסף בחשבונו, הוא לא היה רשאי למשוך אותו.
חייב היה להודיע ללקוח לפני הסירוב
השופטת אריקה פריאל קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע, כי כאשר השיקים הוצגו לפירעון, היה החשבון של התובע ביתרת זכות.
חוב ההוצאות, כך נקבע, אינו חוב שרשאי היה הבנק לגבות ישירות מהחשבון או לעכב בגינו את הכספים, שעה שאת החוב הזה פעל הבנק לגבות במסגרת תיק הוצאה לפועל.
לכל הפחות, קבעה השופטת, מתוקף חובת תום הלב, היה על הבנק להודיע לתובע דבר כוונתו לחלל את השיקים, ובכך לתת לו את ההזדמנות למנוע את הפעולה.
משכך, סירוב הבנק לכבד את השיקים של התובע, מהווה הוצאת לשון הרע. שהרי יש בכך כדי להציגו בפני צדדים שלישיים כמי שסובל ממצוקה כלכלית ולא מקיים את ההתחייבויות שלו.
באשר לסכום הפיצוי, נפסק כי מצד אחד- יש להביא בחשבון את התנהגות הבנק, שלא ראה לנכון להודיע לתובע על כוונתו שלא לכבד את השיקים. מצד שני- יש להתחשב בהתנהגות התובע, אשר למרות שידע ששיק אחד סורב, המשיך וחילק שיק נוסף, מבלי לברר את הסוגיה.
בהתחשב בנסיבות אלו, העמידה השופטת את הפיצוי על 10,000 שקל. כמו כן חויב הבנק לשלם לתובע 2,500 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.
המשמעות: החזרת המחאה שלא כדין- לשון הרע
עו"ד יערה גוטרמן-גולדנשטיין, העוסקת בתחום הנזיקין, מסבירה כי "בית המשפט קבע כי הכיתוב על ההמחאה שחזרה, כי 'אין כיסוי מספיק' מהווה עוולה לפי חוק לשון הרע. זאת, כיוון שסיבת ההחזרה הגיעה לידיעת אנשים נוספים מלבד התובע, למשל- האדם לו ניתנה ההמחאה, ובכך נפגע שמו הטוב של התובע".
לדבריה, "זהו פסק דין משמעותי, משום שהוא קובע כי החזרת המחאה שלא כדין יכולה להיחשב כלשון הרע. יראו הבנקים, וייראו".
לפסק הדין בעניין ס.ז. נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.