כללי
1.תאגיד בנקאי שניהל חשבון בעבור לקוחו סירב לפרוע שני שיקים משוכים על החשבון מסיבת "אין כיסוי מספיק". במועד הצגת השיק הראשון עמדה בחשבון יתרת זכות אשר אפשרה לכאורה לפרעו. בעקבות סירוב השיק הראשון, התאפשר לכאורה פירעון השיק השני.
2.הלקוח סבור כי בכך ביצע הבנק עוולה לפי
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965(להלן: חוק איסור לשון הרע) ולפיכך זכאי לפיצוי - ללא צורך בהוכחת נזק - בגין הנזק שנגרם לו.
3.הבנק מצדו סבור כי בעת סירוב השיקים פעל כדין, שכן במועד הצגתם לפירעון התנהלו נגד הלקוח הליכים משפטיים. בעקבות זאת הודיע ללקוח כי אסור לו לבצע פעולות בחשבון ואף דרש ממנו להשיב לו את כרטיסי החיוב ואת פנקסי השיקים שהיו ברשותו. לפיכך לא זו בלבד שלא ביצע עוולה כלפיו, אלא שהלקוח הוא אשר נהג בניגוד לחובותיו כלפי הבנק.
ההליך דנן
4.התובע נהג מונית במקצועו (להלן: ס'). הנתבע תאגיד בנקאי, ולו סניף בקריית אתא (להלן: הבנק). זה למעלה מחמש עשרה שנים ניהל ס' חשבון עובר ושב בבנק, שמספרו ******** (להלן: החשבון).
5.לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 23.7.11 עמד החשבון ביתרת זכות בסך 1,825.91 ש"ח. באותו יום הוצג לפירעון שיק על סך 1,800 ש"ח משוך על החשבון (להלן: השיק הראשון). הבנק סירב לפרעו מסיבת "אין כיסוי מספיק".
ביום 21.8.11 עמד החשבון ביתרת זכות בסך 1,560.91 ש"ח. באותו יום הוצג לפירעון שיק על סך 700 ש"ח משוך על החשבון (להלן: השיק השני). גם הפעם סירב הבנק לפרעו מסיבת "אין כיסוי מספיק".
6.ס' סבור כי לא זו בלבד שהבנק נהג ברשלנות, רשם על השיקים רישום כוזב והפר את החוזה עמו, אלא שהתנהגותו עולה לכדי פרסום לשון הרע. בסיכומיו צמצם ס' את טענותיו לעוולה לפי חוק איסור לשון הרע, ובהמשך תהא ההתייחסות רק לעוולה זו.
לטענתו, התנהגות הבנק גרמה לו לפגיעה בשמו הטוב ולמבוכה בקרב מכריו, תדמיתו כמו גם אמינותו נפגעו קשות והודבקה לו תווית של מי ששיקים משוכים על חשבונו מחוללים, על כל ההשלכות שיש לדבר.
לפיכך הגיש ס' תובענה זו בה תבע את הפיצוי הסטטוטורי בסך 50,000 ש"ח, הקבוע בסעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, בגין כל אחד מהפרסומים. בסך הכול תבע 100,000 ש"ח. עם זאת לצרכי אגרה העמיד את תביעתו על סך 80,000 ש"ח בלבד.
7.טענת הבנק, בתמצית, כי מחודש מאי 2008 נמצא החשבון בטיפול משפטי עקב יתרת חוב בו. בשל כך בשנת 2009 הגיש נגד ס' תובענה לתשלום חובו בסך 5,266 ש"ח. בשל הליכים משפטיים אלה לא התנהל החשבון כרגיל והבנק היה רשאי שלא לכבד חיובים בחשבון, ובתוך כך שיקים המשוכים עליו. ס' ידע זאת והתעלם מכך.
לא זו אף זו, בניגוד לטענת ס', במועד סירוב השיקים לא היתה בחשבון יתרה שאפשרה לפרעם - בשל ההליכים המשפטיים השונים הושתו על ס' הוצאות, אשר נרשמו בתיק ההוצאה לפועל שהתנהל נגדו בלא שחויב החשבון. ס' ידע על חיובים אלה, ולכן לא היה רשאי ממילא למשוך כספים מהחשבון, שהלכה למעשה לא היו כספים בו.
8.לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית הסכימו בעלי הדין כי יינתן פסק דין על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענותיהם בעל פה.
ההליכים המשפטיים הנוספים
9.בשנת 2009 הגיש הבנק נגד ס' ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה כתב תביעה על סכום קצוב בו תבע סך של 5,266 ש"ח (תיק הוצל"פ 02-30964-09-3, להלן: תיק ההוצאה לפועל). ס' לא הגיש התנגדות במועד, ולכן הגיש לאחר מכן בקשה להארכת המועד והתנגדות לבקשה לביצוע. לצד טענותיו בנוגע לסיבה לאי-הגשת התנגדות במועד טען ס' לגוף העניין, כי החוב הנתבע נוצר עקב פירעון שיק בניגוד להוראת ביטול שנתן וכי הוראת "ביטול הביטול" שהציג הבנק לא נחתמה על ידו. בקשותיו אלה נדחו על ידי רשמת בית משפט זה, תוך חיובו של ס' בהוצאות (תיק ת"ת 129-11-09). ערעור שהגיש על החלטת הרשמת נדחה, וס' חויב שוב בהוצאות לטובת הבנק (ע"ר 43699-01-12).
10.בעוד ההליך נושא ת"ת 129-11-09 תלוי ועומד, הגיש ס' נגד הבנק תובענה לפיצויים במסגרת ת"א 32263-03-10 של בית משפט זה. עילת תובענה זו התבססה על אותן עובדות ששימשו הגנה מפני תביעת הבנק נגדו. תחילה עוכב הדיון בתביעתו של ס' מחמת הליך תלוי ועומד, ובהמשך נדחתה תביעתו מחמת מעשה בי-דין. עם זאת לא ראה בית המשפט לחייב את ס' בהוצאות בסברו כי הבנק נהג כלפיו כ"זאב".
11.ביני לביני, שילם ס' סכומים בתיק ההוצאה לפועל. בשנת 2012 הגיש ס' בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי", שנדחתה. ס' הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ובדיון שהתקיים ביום 18.11.12 בבית המשפט המחוזי בחיפה הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה, ולפיה הבקשה נמחקה ללא צו להוצאות, וכי תיק ההוצאה לפועל ייסגר (אף כי לטענת הבנק נותר חוב בסך 1,300 ש"ח).
12.להשלמת התמונה ייאמר כי בהליך דנן הגיש הבנק בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בי-דין. בקשתו נדחתה וכך גם הבקשה שהגיש למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט זה.