בעל שתבע גירושין בבית הדין הרבני כרך את ענייני הרכוש. בהמשך הוא התחרט וטען שבית הדין נעדר סמכות בנושא לנוכח הסכם ממון שאושר בבית המשפט למשפחה. הטענה נדחתה
בית הדין הרבני בתל אביב קבע לאחרונה שיש לו סמכות ייחודית לדון בענייני הרכוש בין בני זוג גרושים, מכיוון שהבעל כרך את הרכוש לתביעת הגירושין. לאחר הגירושין הבעל החליף ייצוג וניסה להעביר את הדיון ברכוש לבית המשפט למשפחה. טענותיו בעניין חוסר סמכות בית הדין הרבני נדחו. בין היתר נקבע כי הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג לא פוגע בסמכות הייחודית שניתנה לבית הדין כשמוגשת תביעת גירושין כרוכה.
הבעל תבע גירושין ולתביעתו כרך את ענייני הרכוש. הצדדים התגרשו כשבהחלטה מיום סידור הגט קבע בית הדין הרבני שעניין הרכוש ידון לאחר הגט ואף מונתה אקטוארית לבחינת זכויות הצדדים ואיזונם בהתאם לחוק יחסי ממון.
האישה הגישה גם היא תביעת רכוש בבית הדין.
בינתיים מינה הבעל עורך דין ובדיון שהתקיים הוא העלה טענה מקדמית שלפיה בית הדין נעדר סמכות לדון בתביעת הרכוש.
לטענתו, הוא לא היה מיוצג כשהוגשה תביעת הגירושין ומשכך אין תוקף לכריכה. בכל אופן לדבריו, הוא יכול למשוך את תביעת הרכוש כעת ולבקש למחוק אותה. זאת ועוד לדבריו, עניין הרכוש בעיקרו עוגן בהסכם ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה ולכן הסמכות נתונה לבית המשפט.
באת כוחה של האישה התנגדה למחיקת התביעה ודרשה שהדיון בעניין הרכוש יהיה בבית הדין.
כלל ידוע
הדיין הרב צבי בן יעקב מבית הדין הרבני תל אביב הבהיר לבעל שבהיותו אדם כשיר מעשיו תקפים גם אם נעשו שלא על ידי עורך דין, ואף אם לא התייעץ עם עורך דין. עוד הוא הבהיר שבעל דין לא יכול למשוך את תביעתו אלא באישור בית הדין. מכיוון שהאישה מתנגדת למשיכת התביעה אין לאשר את מחיקת התביעה.
הדיין הוסיף שגם אם הצדדים היו כותבים במפורש בהסכם הממון שהסמכות נתונה לבית המשפט, הרי שמשהוגשה תביעת גירושין כרוכה, הסמכות נתונה לבית הדין.
הדיין ציטט פסק דין של בית הדין הרבני הגדול שקובע שאין בהסכמת הצדדים כדי לבטל את סמכות בית הדין: "כלל ידוע הוא שהסכמת צדדים כשלעצמה, ליתן סמכות שיפוט לטריבונל כלשהו, אין בה כדי ליצור סמכות שיפוט לאותו טריבונל, יש מאין. 'סמכות שיפוט' מוענקת רק על-ידי המחוקק."
הוא הוסיף שבחוק נקבעה סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין הרבני כאשר תביעת מזונות או רכוש או כל עניין אחר נכרכו בתביעת גירושין. לשם כריכה כאמור אין צורך בהסכמת הצד שכנגד לסמכות בית הדין.
מאחר שמדובר בסמכות ייחודית, הסכם מוקדם בין הצדדים לא יכול לשלול אותה.
הדיין סיכם שגדרי הסמכויות של בית הדין הרבני לפי החוק שרירות וקיימות והן לא נפגעו מכוח חוק בית המשפט למשפחה, מכוח חוק יחסי ממון או מכוח חוק המזונות. לפיכך, תניית שיפוט בהסכם מוקדם השוללת את סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעות שנכרכו בכנות וכדין בתביעת גירושין כנה, אינה בת תוקף.
בנסיבות אלה נקבע שהסמכות לדון בעניין הרכוש של הצדדים נתונה לבית הדין.
- ב"כ התובע: עו"ד גיא שדה יטח
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נטלי קדוש
עו״ד דוד ברקוביץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין