האישה טענה כי במשך שנים נתנה לאיש כספים, כיוון שהבטיח חתונה. האיש הכחיש שקיבל כסף ואף טען כי מדובר בקשר "ידידותי-מיני" בלבד, אולם שופט בימ"ש השלום באשקלון פשוט לא האמין לו.
גבר ואישה קיימו מערכת יחסים שטבעה שנוי במחלוקת. דבר אחד בטוח – היא הסתיימה בבית המשפט, לאחר שבשנת 2014 האישה הגישה תביעה בבימ"ש השלום באשקלון על סך 150,000 שקל.
השניים הכירו ב-2008 והיו בקשר מספר שנים עד שנפרדו. התובעת – אחות סיעודית מרומניה ובעלת רישיון עבודה בישראל – טענה כי לאורך השנים נהגה להעביר לנתבע כספים ושילמה את הוצאותיו (למשל לצורכי מזונות או משכנתא), מתוך הבנה שיום אחד הוא יחזיר אותם או ימסד את הקשר ביניהם, כפי שהבטיח לה.
לדבריה, הנתבע הבטיח לה שיישא אותה לאישה וירשום את דירתו על שמה.
היא אף טענה כי לאחר כארבע שנות זוגיות הבינה שהנתבע הוא אדם אלים ורודף נשים, ועל כן החליטה להיפרד ממנו. משסירב להחזיר לה את כספיה, היא הגישה את התביעה.
הנתבע טען כי בין הצדדים שרר קשר ידידותי-מיני, אך הבהיר כבר אז לתובעת שאינו מעוניין בקשר רציני. לטענתו, התביעה באה כנקמה ערמומית על כך שהחליט לנתק איתה את הקשר.
הוא הכחיש את טענות התובעת וטען כי מעולם לא שילם מכספה את חובותיו, אלא מכספים שהוא עצמו העביר לה, שנועדו לתשלום חשבונותיו והפקדה לחשבון הבנק שלו.
בהקשר זה נטען בין היתר כי היות שהתובעת הרוויחה שכר נמוך, אין זה הגיוני שיכלה לסייע לנתבע בתשלומים כלשהם.
"טענה בוטה ומשפילה"
"הסתירות המהותיות היורדות לשורש גרסתו של הנתבע, הרושם הבלתי אמין שהותיר בעדותו והשקרים שנתגלו בה מחזקים את מסקנתי לפיה יש לקבל את טענות התובעת בדבר אופי הקשר בין הצדדים וכי נתנה לנתבע כספים על בסיס הבטחתו כי יחזיר לה את הכספים או ימסד את הקשר ביניהם", קבע השופט עידו כפכפי.
השופט ניתח מחד את הכנסות התובעת ומאידך את גובה ההפקדות שביצעה לטענתה, לפי הקבלות שצירפה. בעניין זה השופט הגיע למסקנה כי אפשר שהתובעת אכן ביצעה את ההפקדות – בסך כ-1,800 שקל בחודש – מכספה שלה.
בהקשר זה השופט דחה את טענת הנתבע שלפיה התובעת נהגה לשלוח כסף למשפחתה ברומניה, כיוון שלא הוכחה בראייה כלשהי.
בהמשך פסק הדין השופט הוסיף בין השאר כי "אין זה סביר כי אדם ימסור סכומים גדולים של כסף באופן קבוע לאדם אחר המצוי עמו בקשרי ידידות על מנת שזה יפקיד את הכספים עבורו. התנהלות מעין זו מעידה על קשר רציני הכולל יחסי אמון מעבר לאלו שהציג הנתבע".
נקודת נוספת שהחלישה את גרסת הנתבע הייתה מצבו הכלכלי. השופט הבהיר כי חשבונו של הנתבע היה כמעט תמיד ביתרת חוב גדולה, דפי החשבון מעידים על פיגורים, עמלות החזר חיוב, החזרת הרשאות והלוואות שונות.
בנוגע לנתבע, השופט הוסיף כי "גרסתו אף אינה עולה בקנה אחד עם הטענה עליה חזר פעמים רבות בכתבי טענותיו לפיה הקשר בינו לבין התובעת היה 'קשר מיני' ולא שררו ביניהם יחסי חברות. מדובר בטענה בוטה, משפילה ומבזה שנועדה לפגוע בכבודה של התובעת ומן הראוי היה שלא הייתה נטענת כלל".
בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבע לשלם לתובעת כ-116,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 13,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד מנחם מור
- ב"כ הנתבע: עו"ד ענבר אברמוביץ
עו"ד ז'אנה רפאלוב
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין