בינואר 2016 היה אמור להיכנס לתוקפו תיקון לצו עובדים זרים שהעניק כיסוי חד-פעמי לעובד סיעודי זר העובד בענף למעלה מעשר שנים, אם יימצא לא כשיר לבצע את עבודתו. אלא שוועדת העבודה והרווחה סירבה לאשר את התיקון למרות הקביעה הנוקבת של בג"ץ כי גם העובדים הזרים זכאים לזכויות רפואיות.
בשנות התשעים התעצמה העסקת העובדים הזרים בישראל. העובדים, הנחשבים ככוח עבודה זול, הובאו לארץ לעסוק בענפי משק בהם היה מחסור בכוח אדם.
לסוגיות בדיני עבודה
פנו ל- פורום דיני עבודה
רבים מהעובדים מועסקים בתחום הסיעוד, עבודה אינטנסיבית הדורשת מאמץ פיזי ומנטאלי בלתי מבוטל. אינטנסיביות זו אף רוקמת קשרים בין המטפל למטופל, ומעוררת את הצורך בהארכת תקופות השהייה של העובדים, בשל רצון המטופלים בטיפול רציף ומתמשך.
המציאות היא שכיום, עובדים השוהים בארץ שנים רבות אינם זכאים לשירותי בריאות ציבוריים. הביטוח הרפואי שלהם הוא ביטוח פרטי הנרכש עבורם על ידי המעסיק, כשבפועל העלויות מושלכות על העובדים.
ב-2006 מציאות זו הביאה את עמותת קו לעובד לבקש מבג"ץ שיחייב את שר הבריאות להעניק לעובדים סיעודיים שהם בעלי זיקה חזקה לישראל, זכויות לפי החוק לביטוח בריאות ממלכתי, על מנת שיהיו זכאים לפחות לטיפול רפואי בסיסי.
בעתירה הסבירה העמותה שהקושי העיקרי נובע מכך שלפי צו עובדים זרים, בכל מקרה בו העובד מאבד את כושר העבודה לתקופה של יותר מ-90 ימים, הוא למעשה מאבד את זכותו לטיפול רפואי, ולאחר 30 ימים מוחזר לארצו. יוצא, שדווקא כשהעובד צריך סיוע הוא ננטש.
המדינה התנגדה לדרישה מאחר בטענה שלעובדים הזרים אין זיקה לישראל המצדיקה הסדר מיוחד. הסדר שכזה גם יסתור את כוונת המחוקק שמחריג את העובדים הזרים מהגדרת תושבים, ויגרור השלכות משמעותיות על התקציב.
ביוני 2014 הכריעו שופטי בג"ץ עדנה ארבל (בדימוס), דפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן לטובת קו לעובד בפסיקה חריפה שקבעה כי אין להתייחס לעובדים הזרים כחפץ שניתן להשליך כשהוא מפסיק למלא את ייעודו. השופטים סברו כי עובד הממלא את תפקידו במסירות מפתח עם הזמן זיקה למדינה המזכה אותו בזכויות רפואיות, גם אם חלקיות.
לפיכך, הורו השופטים לשר הבריאות לקבוע הסדרים מיוחדים לרישום עובדים זרים בעלי ותק בקופות החולים או לתקן את צו העובדים הזרים.
אז מה בסוף?
שר הבריאות הגיש הצעה לתיקון הצו שיועדה להיכנס לתוקף בינואר 2016. לפי ההצעה הביטוח הפרטי של העובד יכלול גם כיסוי חד פעמי בסך 80 אלף שקל, המיועד לעובד שנמצא בלתי כשיר לבצע את עבודתו מסיבות רפואיות, ובלבד שמימש את זכאותו לטיסה חזרה לארצו.
אולם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, דחתה את ההצעה ביולי 2015, לאחר שסברה שבפועל המימון שלה ייפול על אוכלוסיות הנכים והקשישים, במקום על המדינה. חברי הכנסת התרעמו על כך, שבמקום להקל על האנשים הכי חלשים בחברה, מגלגלים אליהם עוד ועוד תשלומים.
דחיית ההצעה הובילה להפרת הוראת בג"ץ, ולמעשה עברו כבר למעלה מחודשיים שסוגית ביטוח העובדים הזרים נותרה בחלל ריק. אז מי דואג לזכותם לבריאות של העובדים הזרים? כנראה שאף אחד.
- ב"כ התובעת: עו"ד ח' בן ישראל, עו"ד י' לבנת
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ח' אופק
* עו"ד נטלי צרף-רביב עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין