זיכוי לנהגת שהואשמה בפגיעה ברוכב אופנוע

השופטת לא שוכנעה מעבר לכל ספק סביר שהנאשמת אחראית לתאונה, בין היתר בשל מחדלים בעבודת בוחן התנועה, עדויות בעייתיות מצד המאשימה ומיקום הפגיעות ברכב

נהגת שהואשמה באחריות לתאונת דרכים שבה נפגע רוכב אופנוע זוכתה לאחרונה מחמת הספק. בהכרעת הדין קבעה שופטת בית המשפט לתעבורה בבת-ים צפורה משה כי המאשימה לא הצליחה לשלול את גרסת הנאשמת שהאופנוע הגיח מרחוב חד-סטרי בניגוד לכיוון התנועה ולא יכלה להבחין בו. השופטת התייחסה למחדלים בבדיקה שביצע בוחן התנועה, להיעדר התייחסות לכך שמיקום הפגיעה ברכב של הנאשמת לא מתיישב עם גרסת המאשימה וכן לעדויות לא אמינות מצד רוכב האופנוע ועד ראייה שככל הנראה הכיר אותו.

התאונה התרחשה בדצמבר 2018 ברחוב ההסתדרות בחולון. לפי גרסת המדינה, הנהגת פנתה שמאלה ברחוב האבות מבלי להבחין באופנוע שהתקרב לצומת מצדו השני של רחוב ההסתדרות וכתוצאה מכך הרכבים התנגשו ונגרמו לרוכב האופנוע חבלות ראש.

בכתב האישום ייחסה המדינה את האחריות לתאונה לנהגת והאשימה אותה בעבירות של  גרימת חבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה והתנהגות הגורמת נזק.

את גרסתה ביססה המדינה על עד ראייה שלטענתו ראה את התאונה ועל ממצאי בוחן תנועה שקבע שהנאשמת יכלה להבחין בנהג והתאונה הייתה נמנעת לו נהגה בזהירות. באשר לרוכב האופנוע, בתחילה הוא לא זכר את התאונה אלא כעבור חודש וחצי ואז אישר את גרסת המדינה.

לעומת זאת, הנאשמת כפרה במיוחס לה וטענה כי התאונה כלל לא התרחשה בצומת המדובר. לטענתה, היא פנתה לעבר ביתה שברחוב טשרנחובסקי, נסעה בזהירות במהירות של 10 קמ"ש, ופנתה רק לאחר שווידאה שהצומת פנוי כשלפתע הרגישה "בום". לפי גרסתה, הרוכב לא הגיע מרחוב ההסתדרות אלא מתוך רחוב טשרניחובסקי החד-סטרי, ונסע בניגוד לכיוון התנועה.

מטעם הנאשמת נטען כי המדינה לא הצליחה להפריך את גרסתה תוך שהודגש כי העדויות לא היו אמינות ולא מתיישבות עם העובדה שהרכב של הנאשמת נפגע בחלק הקדמי ולא בדופן הימנית כפי שהיה אמור לקרות לו היה הנאשם מגיע מצדה השמאלי.  

עדות הנאשמת עקבית ואמינה

השופטת צפורה משה קיבלה את טענות ההגנה וקבעה כי המדינה לא הצליחה להוכיח שהנאשמת אחראית לתאונה.

בין היתר התייחסה השופטת לכך שעדותו של רוכב האופנוע התבססה על כתב האישום ולא על זכרון. בנוסף, השופטת מצאה את עד הראייה לא אמין. כך למשל, הוא טען שלא הכיר את הנאשם לפני התאונה אבל התברר שידע את שמו ואת מספר הטלפון שלו. בנוסף, הוא העיד כי היה באזור בסביבות 21:30-22:30 ואילו לפי כתב האישום התאונה התרחשה ב-21:00.

השופטת הוסיפה עוד כי מתנדב שהגיע למקום העיד שהתאונה אירעה בצומת ההסתדרות-טשרנחובסקי, כגרסת הנאשמת.

בנוסף מצאה השופטת מחדלי חקירה בעבודת הבוחן שלהתרשמותה ביסס את המסקנות שלו על דברי עד הראייה מבלי להתייחס  לגרסת הנאשמת. בנוסף, הוא לא ביצע ניסוי שדה ראייה ובחינת מהירויות ואף שהתאונה הייתה חזיתית – מה שלא מתיישב עם הטענה שהרוכב פנה מרחוב ההסתדרות, שכן במקרה כזה הפגיעה הייתה אמורה להיות בדופן הרכב. לעומת זאת, כתבה השופטת כי "עדות הנאשמת הייתה עקבית ואמינה ולא נמצאו בה סתירות".

לאור כל אלה השופטת לא שוכנעה ברמה הנדרשת כי הנאשמת אחראית לתאונה והחליטה לזכות אותה מחמת הספק.

• לא צוין מי ייצג את המדינה
• עו"ד תעבורה מיכל קפלן, מטעם הסנגוריה הציבורית

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין