מדינת ישראל נ' ד.א.

החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק מהמיוחס לה בכתב האישום ולהלן הנימוקים:

(ההדגשות כאן ולאורך הכרעת הדין שלי-צ.מ.).

כתב האישום:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה אחריות לתאונת דרכים ועבירות של:

גרימת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"),סמל סעיף 2009; נהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62(2) לפקודה סמל סעיף 2011, יחד עם סעיף 38(2) לפקודה סמל סעיף 2029; אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה, בניגוד לתקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, (להלן: "תקנות התעבורה") סמל סעיף 6189 וכן התנהגות הגורמת נזק בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, סמל סעיף 2425.

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשמת נהגה רכבה מסוג סובארו מספר רישוי 1247723 , ביום 20.12.2018, סמוך לשעה 21:00, ברחוב ההסתדרות בחולון, מכיוון מזרח למערב, התקרבה לצומת עם רחוב האבות.

אותה שעה רכב מורדן יחזקאל, על גבי אופנוע מסוג סאן יאנג (להלן: "האופנוע") ברחוב ההסתדרות והתקרב לצומת אל מול כיוון נסיעתה של הנאשמת.

נטען, כי הנאשמת נהגה בחוסר זהירות בכך שפנתה שמאלה בצומת, מבלי שנתנה תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחינה מבעוד מועד באופנוע שהגיע מול כיוון נסיעתה, המשיכה בנסיעה שמאלה לכיוון דרום, מבלי לתת זכות קדימה לאופנוע, חסמה את דרכו של האופנוע ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מן התאונה נחבל רוכב האופנוע חבלות של ממש, בדמות חבלת ראש, שברים בקיר קדמי של סינוס פרונטאלי ושבר בגג ארובת עין ימין, חתך בגבה ימנית המערב את הגבה כולה שהצריך תפירה וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.