כן או לא? מין בשירות המפרסמים

כמה עקרונות ניתן להרוג על מזבח חופש הביטוי?

התופעה של שימוש המפרסמים במין כמקדם מכירות השתלטה זה מכבר על מסכי הטלויזיה, האם היא עוברת לרחוב? במסגרת קידום מכירות של חנות הבגדים החדשה "כן ולא" שנפתחה בשינקין, נראה כי נפרצו גם הגבולות הפרועים ביותר: "ילדה שתתפשט לעיני כל - תזכה בהנחה על זוג מכנסיים". כדי לשווק סחורה - אפשר להפשיט ברחוב ילדה.

"לא מבגדים הציעו לנו להתפשט בחנות 'כן ולא', וגם לא ממזומנים נתבקשנו להפרד. בחנות 'כן ולא' ביקשו להפשיט אותנו מהכבוד. ביקשו מאתנו להיפרד מכבודנו. מהערך הבסיסי של כבוד לאדם. כבוד לאישה."

דברים אלו נאמרו במהלך נאום של יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, במליאת הכנסת, בה דרש להילחם בתופעה של שימוש במין ובגוף האישה לצורך שיווק ומסחר. חבר הכנסת הציע לפעול בשלוש חזיתות:

החזית המשפטית: שימוש בסעיפים רלוונטיים מחוק העונשין כמו סעיף 214 (ב1) הקובע כי: "המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים"..

החזית האתית: על כתפי המפרסמים מוטלת החובה האתית ליצור קוד ערכי שינחה ויגביל את הפעילות השיווקית.

החזית הצרכנית: על ציבור הצרכנים מוטלת החובה להעניש את אותם משווקים חסרי אחריות וגבולות. באמצעות חרם צרכני כנגד החנות המבזה.

לנאומו המלא של יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און

למדור תקשורת וקניין רוחני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.