"כללית" מדי: קיבלו מידע עמום בנוגע להפסקת היריון - בנם נולד נכה

בסיכום ייעוץ גנטי מטעם הכללית נמסר להורים שהאפשרויות "בנוגע לתכנון המשפחה נדונו בפגישה ומובנות להם היטב". השופטת קיבלה תביעת רשלנות רפואית שהגישו: "הצוות הרפואי הרדים אותם"

"כללית" לא הייתה ברורה בנוגע להמלצה להפסיק היריון של תינוק נכה – ותיאלץ לפצות את הוריו בגין הולדה בעוולה. על רקע ממצאים מחשידים להיותו של העובר חולה, הופנו הוריו לייעוץ גנטי שבסיומו נכתב בלשון עמומה כי האופציות המונחות בפני ההורים "מובנות להם היטב". סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, קבעה שהיה על ה"כללית" להיות מפורשת יותר עם המלצתה להפסיק את ההיריון, ומשלא עשתה כן – נחשבת לרשלנית.

התובעת (37) כבר ידעה בהריונותיה הראשונים שלוש הפלות, אחת מהן יזומה. מאוחר יותר הביאה לעולם שלושה תינוקות בריאים, כאשר הריונה השביעי הסתיים, כאמור, בלידת תינוק נכה הסובל מתסמונת "נונאן". כתוצאה מכך הוגשה התביעה לבית המשפט, במרץ 2021.

התובעת ובן זוגה סיפרו כי בבדיקת שקיפות עורפית נתגלו ממצאים מחשידים שבשלם הם הופנו לייעוץ גנטי בבית החולים "כרמל". לטענתם במעמד הייעוץ לא נאמר להם דבר על אודות מצבו הקשה של העובר ועל אפשרותם לפנות לוועדה להפסקת היריון. כל שנכתב בסיכום הייעוץ היה ש"האפשרויות העומדות בפני בני הזוג בנוגע לתכנון המשפחה נדונו בפגישה ומובנות להם היטב".

ההורים הבהירו שההיריון השלישי הופסק על ידם באופן יזום, כך שאם היו ברורים איתם מספיק – הם היו פועלים אף להפסקת ההריון נשוא התביעה. משהדבר לא נעשה, לשיטתם מדובר ברשלנות רפואית.

לעומתם טענה ה"כללית" שלא נפל דופי במעקב ההיריון בכלל ובייעוץ הגנטי בפרט. לטענתה הניסוח שנכתב בסיכומו של האחרון הינו מקובל, ומשתמע ממנו שהוסברה לתובעים האפשרות לבצע הפסקת היריון.

ניסוח מעורפל

תחילה קבעה השופטת טאובר שנקודת המוצא של הייעוץ הגנטי הייתה רשלנית, שכן הוא נעשה רק ביחס לאחד מתוך שני הממצאים המחשידים שנמצאו בשקיפות העורפית. היא כתבה שאין מנוס מהמסקנה לפיה הייעוץ בוצע בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל, שכן על הצוות הרפואי להתייחס לקשת הממצאים הפתולוגיים ולא לאחד מהם בלבד.

בתוך כך השופטת חידדה שרשלנות הנתבעת מתעצמת בנקודה זו, לנוכח העובדה שבהיריון השלישי חוותה התובעת הפסקת היריון על רקע אותו ממצא בדיוק שנמצא בשקיפות העורפית, אך שלגביו לא בוצע ייעוץ גנטי. סביר להניח, כך השופטת, שאם בני הזוג היו מודעים לקיומו של אותו ממצא, הם היו נוקטים באותה דרך שבה פעלו בהיריון השלישי.

בהמשך דחתה השופטת את טענת ה"כללית" לפיה הוסבר לבני הזוג במעמד הייעוץ על יכולתם לבצע הפסקת היריון. "לטעמי הביטוי של "אפשרויות הנוגעות לתכנון המשפחה", כולל בחובו מגוון רחב של עניינים, ולא ניתן להסיק בהכרח כי כוונת היועצת הגנטית היתה פנייה לוועדה להפסקת היריון, ולא כל שכן באופן מיידי", כתבה.

לדברי השופטת ככל שאכן נערך דיון על אודות פנייה לוועדה להפסקת היריון, לא ברור מדוע הוא לא מתועד בשפה ברורה ופשוטה. בהקשר לכך היא ציינה שהגנטיקאית שנכחה בייעוץ לא הובאה לעדות מטעם ההגנה, והדבר פועל לחובתה של ה"כללית".

הלכה למעשה קבעה השופטת שהצוות הרופאי הרדים את ערנותם של ההורים, במקום להעמיד אותם על מצבו הקשה של בנם. לאור זאת היא קבעה ש"כללית" התרשלה כלפי התובעים וחייבת לפצותם על נזקיהם כתוצאה מהולדת הקטין.

דיון לגבי גובה הפיצוי ייערך בחודשים הקרובים.

• ב"כ התובעים: עו"ד רון וורמברנד
• ב"כ ה"כללית": עו"ד לאון לופט ממשרד הוד, סוקול ושות'

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין