בקשת נתין ניגרי לבחון את האפשרות להעניק לו מקלט מדיני נדחתה על ידי משרד הפנים רק בגלל איחור בהגשת ראיות שהעידו על כך שהמבקש ומשפחתו היו חשופים לרדיפות והרג.
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה למשרד הפנים לבחון מחדש בקשת מקלט שהגיש נתין ניגריה שנמלט ארצה ב-2009 לאחר שמשפחתו נהרגה. השופט אלי אברבנאל קבע כי החלטת המדינה לדחות את מבקש המקלט על הסף, מבלי לעיין בראיות חדשות שהצליח להשיג, עלולה לגרום לטעות שמחירה יהיה כבד מנשוא.
לפי גרסתו של מבקש המקלט, הוא הגיע ארצה ב-2009 עקב תקרית פוליטית אלימה בארץ מולדתו.
הוא סיפר כי באותה שנה התקיימו בניגריה בחירות שהסתיימו בניצחון המפלגה בה הוא ואביו שימשו בתפקידים בכירים. עם קבלת התוצאות, החלו אנשי המפלגה היריבה להשתולל ולנהוג באלימות ואף שרפו את ביתו "עד עפר". אביו ואחותו נספו בשריפה.
לאחר שהבין כי המתפרעים מחפשים גם אחריו הוא נמלט לכנסייה בהרים שם שהה עד צאתו לישראל כחבר בקבוצת צליינים עם אשרת תייר. משהגיע לארץ הוא הגיש בקשה למקלט מדיני אך בסופו של דבר היא נדחתה והוא נדרש לצאת מישראל.
במשך השנה שלאחר מכן מבקש המקלט ניסה למצוא דרך להישאר בארץ. לבסוף הוא הצליח להשיג ראיות משמעותיות מניגריה כמו תעודות הפטירה של אביו ואחותו מיום הבחירות ותצלומי ביתו השרוף בו הם נספו.
עם קבלת הראיות החדשות הוא הגיש ערר על החלטת משרד הפנים אך בית הדין לעררים דחה את בקשתו על הסף בטענה שהערר הוגש באיחור ניכר ללא סיבה, וממילא לא היה לו סיכוי גדול להתקבל.
על החלטה זו הוגש הערעור לבית המשפט המנהלי. המערער טען כי משרד הפנים שגה כשדחה את בקשתו מבלי לערב את הוועדה המייעצת לענייני פליטים, ואילו בית הדין טעה כשלא בחן את הראיות החדשות שהשיג, המעידות על כך שאם יחזור לניגריה יהיה בסכנת חיים.
מהצד השני משרד הפנים הזכיר את האיחור המשמעותי בהגשת הערר וטען בנוסף כי הראיות החדשות לא מהימנות, כך שבכל מקרה סיכוייו של המערער לקבל אשרת פליט בישראל קלושים.
היו חייבים לבדוק לעומק
אך השופט אלי אברבנאל דחה את עמדת משרד הפנים וביטל את פסק דינו של בית הדין לעררים.
השופט מצא כי בית הדין לעררים לא נהג כשורה כשלא עיין בראיות החדשות שהציג המערער אף שעל פניו הן תומכות בגרסתו "ויש בהן פוטנציאל לביסוס טענת 'פחד מבוסס היטב' מרדיפה פוליטית".
לו הייתה נערכת בדיקה מעמיקה של הראיות, הוסיף השופט, אפשר היה גם לוודא את אמינותן ומהימנותן.
השופט הבהיר כי מדינת ישראל מחויבת לפי אמנה בינלאומית לבחון לעומק בקשות של פליטים, ועליה להיות זהירה מאוד לפני שהיא דוחה אותן מטעמים בירוקרטיים בלבד. "מחיר הטעות עלול להיות משמעותי", ציטט השופט אברבנאל את שופט העליון חנן מלצר שפסק לפני כ-5 שנים במקרה דומה.
באותו פסק דין אף נכתב כי "העובדה שרבים מנצלים לרעה את האפשרות להגיש בקשה למקלט מדיני... אינה יכולה לפגוע בהיקף ועומק הביקורת השיפוטית שיש להפעיל בכל מקרה ומקרה, שכן אין לפקוד על המבקש הבודד את עוון אותו ניצול לרעה".
לנוכח הדברים האמורים השופט אברבנאל הורה למשרד הפנים לדון בבקשתו של המערער מחדש תוך בחינת מכלול הראיות, ואף חייב אותו בהוצאות משפט של 3,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד שלומי הלברשטט עוסק במשפט מנהלי ופלילי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין