איגרה נ' משרד הפנים

לפני ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בתיק ערר (י-ם) 3682-16, אשר דחה על הסף ערר על החלטת המשיבה בנוגע לבקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל.

רקע

1.המערער נתין ניגריה, נוצרי המשתייך לקבוצה האתנית "ירובה", יליד 1973, נכנס לישראל ביום 13.6.2010 כחבר בקבוצת צליינים על פי אשרת תייר מסוג ב/2. כחודש לאחר מכן, ביום 19.7.2010, הגיש המערער בקשה למקלט מדיני ובאותו מעמד נערך לו ראיון, שבו מסר כי עזב את ניגריה בשל התנכלות על רקע פוליטי שבגינה הוא חושש לחייו. לדבריו הוא משתייך למפלגה שבעבר אביו שימש בה בתפקיד בכיר. ביום 25.4.2009, שבו התקיימו בארצו בחירות, בשעה 20:00, הוא שהה בכנסיה ושמע באמצעות הרדיו על זכייתו בבחירות האמורות בתפקיד יועץ ליו"ר המועצה המקומית.

משנודעו תוצאות הבחירות אנשי המפלגה היריבה "התחילו להשתולל ולהרוס בתים הם הגיעו לביתי ושרפו את ביתי עד עפר בעוד אבי ואחותי שהו שם. באותו זמן הייתי בכניסה בתפילה עד ליום למחרת... שמעתי שמועות שהחלו להרוס בתים בעיר... ושמחפשים אחרי על מנת להרוג אותי". לדבריו אנשים הגיעו בריצה אל הכנסייה, בה שהו באותה עת כ-80 איש, וסיפרו לו על השריפה בביתו ועל כך שאביו ואחותו נספו בה. בעצת הכומר הוא נמלט לכנסיה מרוחקת הנמצאת בהרים, ומאז נותר בה עד צאתו לישראל בחברתה של קבוצת צליינים.

ביום 29.1.2013 נערך למערער ראיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט של המשיבה, בה הוא חזר על גרסתו האמורה. ביום 8.12.2014 הודע לו כי מנכ"ל המשיבה קיבל את המלצת יו"ר הוועדה המייעצת, שדן בבקשה בהליך מקוצר, ועל פיה דחה את הבקשה.

ביום 4.1.2015 הגיש המערער בקשה לעיון מחדש על ההחלטה האמורה, וביום 25.8.2016 הודע למערער על דחיית בקשתו על הסף מאחר שאינה מגלה עילה לעיון מחדש, והוא נדרש לצאת מישראל.

על החלטה זו לא הוגש ערר. המערער אף לא ציית להוראה לצאת מישראל. חלף זאת הוא הגיש ביום 8.9.2016 בקשה להשוואת מעמדו למעמדה של בת זוגו, ומשבקשתה של בת זוגו נדחתה, התייתרה בקשתו. הודעה על כך נמסרה לו ביום 27.2.2017.

2.ביום 3.8.2017 הוגש הערר האמור לבית הדין לעררים, זאת בחלוף למעלה משנה ממועד המצאת ההחלטה על דחיית הבקשה לעיון מחדש. בהודעת הערר טען המערער כי שגתה המשיבה כשדחתה את בקשתו לעיון מחדש על הסף מבלי שהועברה לבחינה של הוועדה המייעצת לענייני פליטים.

ב"כ המערער הוסיף כי בידו ראיות בעלות משקל ממשי "בדבר הנסיבות אשר הביאו את העורר להימלט מארצו והסכנה לחייו שם", אותן הוא השיג בחודשים האחרונים: תעודות פטירה של אביו ושל אחותו בהן מצוין תאריך הפטירה – 25.4.2009 – שהוא יום הבחירות, וכן תצלומי ביתו השרוף של המערער, שבו נספו אביו ואחותו (נספח ז' לערר). המערער ביקש להגיש ראיות אלה במסגרת הערר.