כינה את שכנו 'שקרן' במהלך אסיפת דיירים, וישלם פיצוי של 8,000 שקלים
לפסק הדין בעניין פינקוביץ נ' דוד
במהלך אסיפת דיירים כינה אחד השכנים את אחד הדיירים 'שקרן', 'גנב' ו'מנוול' וצעק לעברו שיסתום את פיו. ביהמ"ש קבע כי מדובר בפרסום לשון הרע וחייב את השכן לשלם פיצוי של 8,000 שקלים.
התובע מתגורר החל משנת 2007 בבית משותף בחיפה בדירה שהיתה שייכת במקור לאימו המנוחה. לטענתו, זמן קצר לאחר שעבר לגור במקום, פנה אליו הנתבע המתגורר אף הוא בבניין במכתב דרישה לתשלום דמי ועד בית בסך של 2,520 שקלים, וכן לשלם את חלקו הנטען בעבודות שיפוץ שנערכו בבית בסך 2,000 שקלים, ודמי ועד בית בסך 210 שקלים. לטענתו, עם קבלת מכתב הדרישה שלח לנתבע באמצעות בא-כוחו, מכתב ובו דרישה להמצאת פרטים ומסמכים שונים לעניין עבודות השיפוץ, אך אלו לא הומצאו.
התובע טען, כי במהלך ישיבת דיירים שהתקיימה בתקופה זו ובה השתתפו שישה אנשים, דרש ממנו הנתבע לשלם את חלקו בעבודות השיפוץ וכינה אותו שקרן גנב, שקרן, ומנווול, צעק לעברו 'תסתום את הפה', ואמר לנוכחים כי אין לקבל מהתובע המחאות הואיל והן לא תכובדנה.
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בחיפה דרש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי של 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, וכן פיצוי של 20,000 שקלים בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
הנתבע טען, כי התובע סירב לשלם את חובותיו, ואמר לו כי בעל הדירה הוא בנו ולא הוא, אך כשפנה לבן אמר לו זה, כי אביו משקר. לטענתו, באסיפת הדיירים סיפר לתובע ולנוכחים את אשר אמר לו הבן, ובתגובה צעק התובע והאשים את הנוכחים כי הם גנבים ושודדים, והטונים עלו עד אשר בשל תסכול הנתבע מסירוב התובע לשלם את חובותיו, הוא כינה אותו שקרן, אך הכחיש כי כינה אותו גנב, מנוול או כי אמר לו לסתום את פיו. הנתבע טען כי עומדת להגנתו הגנת אמת דיברתי, ובכל מקרה הדברים נאמרו בשעת כעס, ולכן החוק אינו חל עליהן.
גרסת התובע עדיפה
השופט רמזי חדיד קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד לאחר שקבע כי הוא מעדיף את גרסת התובע לאירועים על פני זו של הנתבע. זאת, בין היתר בהתחשב בחוסר העקביות בגרסת הנתבע ובכך שבנסיבות המקרה, ולאור התלהטות הרוחות, סביר מאוד להניח כי בנוסף לכינוי שקרן, הוא הוסיף וכינה את התובע בכינויים נוספים, העולים כדי פרסום לשון הרע.
"הנתבע בעצמו העיד כי הבין מדברי התובע במהלך אסיפת הדיירים כאילו הוא מאשים את הנוכחים במקום שהם גנבים ושודדים. סביר מאוד להניח אם כך כי הנתבע החזיר לתובע באותה מטבע כפי שהוא הבין את דברי התובע" כתב השופט.
השופט דחה את טענת הנתבע כי הדברים שאמר אמת הם לאור אמירת בנו של התובע כי אביו שקרן, לאחר שקבע כי גם אם הדברים אכן נאמרו, אין בכך הוכחה מספקת להגנת אמת דיברתי.
לעניין הפיצוי, קבע השופט כי בהתחשב במספר המועט יחסית של הנוכחים באסיפת הדיירים, בכך שהפרסום נעשה בשעת כעס, ומאידך בעובדה כי הנתבע לא התנצל, יש לחייבו לשלם לתובע פיצוי של 8,000 שקלים. כן חויב הנתבע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה של 5,500 שקלים.
לפסק הדין בעניין פינקוביץ נ' דוד
למדור: מקרקעין ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
