צעיר המתגורר בארה"ב, שכר בשנת 2007 דירת פנטהאוז בתל-אביב ושילם לחברה מראש. כשביקש לעזוב באמצע החוזה ולמצוא לעצמו דייר חלופי, החברה החליפה מנעול ולא החזירה לו את הכסף. ביהמ"ש קבע כי המשכירה "לא אפשרה מיצוי החלפת שוכר בדרך הוגנת".
מי הפר את החוזה? האם זו חברת "מגדלי שינקין", המשכירה שסילקה את התובע, החליפה מנעולים והשליכה את רכושו מהדירה, או השוכר, שלטענת החברה נתן מפתח לאנשים אחרים שהשכירו אותה לדיירים לימים בודדים?
לייעוץ בענייני שכירות:
עורך דין דיני מקרקעין
בשנת 2007 חתמו הצדדים על שני הסכמי שכירות ביחס לדירה, ובסך הכל לתקופה של כשנתיים. לאחר ששה חודשים, החליט השוכר לחזור לארה"ב ולעזוב את הדירה.
ב-2009 הוא הגיש בבימ"ש השלום בתל-אביב תביעה על סך 194,000 שקל בגין הפרת הסכם השכירות והחזרת כספים ששילם.
כל צד הציג טענות רבות. התובע טען, בין היתר, כי שילם את השכירות מראש במזומן, בסכומים שנקבעו.
התובע – אזרח ישראלי המתגורר בארה"ב – סיפר שהודיע על עזיבה באפריל 2008 ובסמוך נאלץ לעזוב את הארץ. הוא מסר לשני נציגים מטעמו את המשימה למצוא מיד דייר חלופי, בהתאם לתנאי החוזה.
אלא שאז, לתדהמתו, סיפר לו אחיו שהנתבעת החליפה את המנעול בדירה, ואף הוציאה את כל רכושו בלי להודיע.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וטענה, בין השאר, כי מדובר בשוכר שהונה אותה והטעה אותה, כשרמס ברגל גסה תנאי יסוד של הסכם השכירות.
לטענתה, כעבור כמה חודשים התגלה כי הדירה מושכרת בשכירויות משנה לזרים שמתחלפים לפרקי זמן קצרים, והתובע הפך את דירת היוקרה לבית בושת, דבר שפגע בערכה ובשמה הטוב. כמו כן, נטען כי לא הוכח שהתובע שילם במזומן.
במענה לטענות אלה הוסיף התובע כי הנתבעת מתנהלת באופן שיטתי של השתלחות, אי אמירת אמת, והתחמקות ממתן תשובות והסברים.
"מיהרה לסלק"
השופט הבכיר אהוד שוורץ קיבל את מרבית התביעה ודחה את טענות הנתבעת. השופט השתכנע שלתובע היו סיבות שאילצו אותו לחזור לארה"ב, וכי הוא יידע על כך את הנתבעת מידית, והביע את כוונתו למצוא דייר חלופי כפי שנקבע בהסכם.
"שוכנעתי כי התובע פעל לסיום ההסכם בצורה סבירה, המתחייבת מן ההסכם", כתב השופט. לעומת זאת, ציין השופט: "אני סבור כי הנתבעת מיהרה לסלק, באופן חד צדדי, את התובע ורכושו מהמושכר, ולא אפשרה מיצוי החלפת שוכר בדרך הוגנת".
השופט האמין לנתבע ולעדים מטעמו, שהעידו כי הוא שילם את מלוא השכירות מראש. מנגד, הנתבעת לא הגישה מעולם תביעה בגין חוב שכירות, ולא שלחה מכתב או כל דרישה אחרת בעניין. כמו כן, השופט לא השתכנע שהתובע או נציגיו פעלו להשכרת-משנה לתקופות קצרות.
"הנתבעת שהינה חברה בע"מ, ושעיסוקה הינו השכרת דירות, ושסביר שמנהלת את ספריה החשבונאיים אצל רו"ח, ושיכולה הייתה להציג מסמכים ו/או חשבוניות ו/או קבלה, אולם נמנעה מלהציג כל תיעוד חשבונאי כזה או אחר, לגבי תקבולים שקיבלה מהתובע בתקופה הרלוונטית", הוסיף השופט.
משכך, השופט קבע כי הנתבעת תחזיר לתובע את כספי השכירות, למעט שלושה חודשי שכירות עבור "זמן התארגנות" למציאת שוכר חלופי.
בסיכומו של דבר, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע 149,000 שקל עבור החזרת שכירות של 17 חודשים, 5000 שקל בגין רכוש שהוציאה מהדירה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל, בהתחשב בכך שהתובע נאלץ להגיע מחו"ל למספר דיונים.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין מידן גריסרו עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין