העליון הפך החלטה שאסרה על אישה להשתמש בעוברים מוקפאים

דעת הרוב בהחלטה מטלטלת: אישה שרחמה נכרת תוכל להשתמש בחומר הגנטי שלה ושל בן-זוגה לשעבר כדי להגשים את חלומה להיות אמא - חרף התנגדותו

בית המשפט העליון קבע כי אישה ללא רחם תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שלה ושל בן-זוגה לשעבר, שמתנגד לכך, על מנת להפוך לאמא בעזרת פונדקאית. פסק הדין המטלטל ניתן בדעת הרוב של השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר, כנגד דעתה החולקת של השופטת גילה כנפי-שטייניץ.  

הצדדים ניהלו בעבר זוגיות, שבמהלכה גילתה האישה כי יש לה סרטן בשחלה. בעקבות זאת היא נאלצה לעבור טיפולים כימותרפיים וכריתה מלאה של הגידול והשחלה. נוכח מצבה הם החליטו לעבור טיפולי פוריות שבמסגרתם ביציותיה יופרו מזרעו, והעוברים יישמרו בהקפאה לעת הצורך. כחלק מהתהליך חתמו בני הזוג על "תצהיר" שלפיו העוברים מיועדים להחדרה לרחמה של התובעת, ולא לאם פונדקאית.

אלא שבתום הליך ההפריה החוץ-גופית הראשון חלה החמרה במצב האישה ובהמלצת רופאיה הופסקו הטיפולים אחרי שנשאבו ממנה שלוש ביציות בלבד. בנוסף הוחלט לכרות את רחמה משהיה נגוע בגידול סרטני. חודש בלבד אחרי ההליך הודיע לה בן הזוג שהוא נפרד ממנה. מאז החל הגבר זוגיות חדשה והביא ילדים לעולם.

לאחר הפרידה ביקשה האישה להשתמש בעוברים המוקפאים בהליך פונדקאות. בן-הזוג התנגד, והיא פנתה לבית המשפט למשפחה בבאר שבע, שבמרץ 2024 קיבל את עמדתה וקבע שיש לאפשר לה להשתמש בעוברים. אלא שבערעור שהוגש למחוזי, נקבע בדעת רוב שאי אפשר לכפות הורות על הגבר ללא הסכמתו, ולכן האישה מנועה מלהשתמש בעוברים.

הגבר פטור מאחריות

בבקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון טענה האישה שהסתמכה על מצגי בן-זוגה, כשנתן את הסכמתו להפריית ביציותיה, באופן שמנע ממנה להבטיח לעצמה את האפשרות למימוש הורות גנטית בדרך אחרת. מנגד הדגיש הגבר שלא הסכים מעולם להורות באמצעות פונדקאות, וכי הדין אינו מאפשר לנתק את זיקת ההורות שלו מהיילוד.

השופטת ברק-ארז, שכתבה את חוות הדעת המרכזית, קבעה שיש לאפשר לאישה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים. היא ציינה שהתנהגות הגבר בשלבים מאוחרים לחתימה על התצהיר מעידה "על שינוי מערך ההסכמות" בינו לבין המערערת. כך למשל, לאחר שהיא התבשרה על הצורך בכריתת רחמה, האיש עודד אותה תוך שהזכיר לה כי אפשר להשתמש בעוברים המוקפאים בהליכי פונדקאות.

"כשם שיש מקום לתת תוקף להסכמות שבאו לידי ביטוי בנוסח התצהיר עצמו, כך לדעתי יש לראות גם בהסכמות שהתגבשו מאוחר יותר - בהתנהגותם של הצדדים ובאמירותיהם - כמחייבות. בעת הזו, ומשהעוברים המוקפאים הם הנתיב היחיד שעשוי לאפשר למערערת להפוך לאם גנטית - אין המשיב יכול לסגת מהסכמות אלו", כתבה השופטת.

דעת הרוב בעליון אימצה את המתווה שהציעה היועצת המשפטית לממשלה, שלפיו האישה תוכר כאם מיועדת יחידה לפי חוק הפונדקאות, והגבר לא יירשם כהורה ולא יחולו עליו חובות כלפי היילוד. מנגד סברה השופטת כנפי-שטייניץ, בדעת מיעוט, כי יש לדחות את הערעור ולהעדיף את ההסכמות הכתובות, תוך הדגשה כי הכרעה רגשית אינה יכולה להחליף את הדין. 

עם זאת, כאמור, דעתה לא התקבלה ובסופו של דבר הותר לאישה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים, כשהגבר משוחרר מכל זיקה הורית.

• ב"כ המבקשת: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר
• ב"כ המשיב 1: עו"ד דיינה הר-אבן
• ב"כ המשיב 2: עו"ד נועם אביטל ברשד
• ב"כ המשיב 3: עו"ד רות גורדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.