הצוות הרפואי בבית החולים שיבא-תל השומר לא מסר להורים או למנוח על סיכון אפשרי למוות בהליך לתיקון עיוות בפנים שמקורו בתסמונת המולדת "קרוזון". השופט: זכותו של המנוח לכתוב את סיפור חייו נפגעה
משרד הבריאות ישלם כ-432 אלף שקל להוריו של צעיר בן 22 שסבל מתסמונת "קרוזון" (עיוות במבנה הפנים) והלך לעולמו לאחר ניתוח מורכב לתיקון המראה בבית החולים שיבא-תל השומר. סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה השופט מנחם מזרחי פסק את הפיצוי משום שהצוות הרפואי לא מסר למנוח או להוריו מידע על סיכון אפשרי למוות תוך פגיעה בחופש הבחירה של המנוח. השופט שוכנע כי לו המנוח והוריו היו מודעים לסיכון הם היו מתנגדים לניתוח נחרצות.
התסמונת המולדת גורמת בין היתר לעיוות בפנים, לבליטת עיניים וללחץ תוך גולגלתי. ב-2015 עבר הצעיר ניתוח מתקן בשם Distruction Ostrogenesis שבמהלכו מזיזים את עצמות מרכז הפנים קדימה תוך החדרת ברגים בקידוח. הניתוח הופסק לקראת הסוף עקב חשד לדימום מוחי ובניתוח נוירוכירורגי דחוף שבוצע בצעיר התגלה דימום תת-דוראלי (מתחת לקרום הקשה של המוח). כשבועיים לאחר מכן הוא הלך לעולמו.
בתביעת רשלנות רפואית שהגישו הוריו הם טענו כי מותו של בנם בטרם עת נגרם כתוצאה מקידוח עמוק מדי שחדר לקרום המוח. בנוסף טענו ההורים כי בטופס ההסכמה עליו הוחתם לא צוין שטמון בניתוח סיכון משמעותי למוות והדברים אף לא נאמרו להם או לבנם בעל-פה.
מטעם משרד הבריאות ובית החולים נטען מנגד כי ההורים היו מודעים לתהליך ולסיכונים שהוסברו להם לכל אורך השלבים המקדימים של הניתוח. עוד נטען כי הניתוח בוצע לפי סטנדרטים רפואיים מקצועיים, והמוות נגרם כתוצאה מסיבוך נדיר אבל מוכר של התפתחות לחץ תוך גולגלתי בלתי צפוי.
רצה חיים רגילים
סגן הנשיא מנחם מזרחי בחן את עמדות המומחים מטעם הצדדים וקבע כי על אף מחדלים שונים בהיערכות לניתוח, לא הוכח כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מהקידוח. בהקשר הזה ציין השופט כי מדו"ח הנתיחה שלאחר המוות עלה כי קרום המוח נותר שלם והמוות אכן נגרם כתוצאה מלחץ תוך גולגלתי – סיכון מוגבר וידוע בקרב בעלי תסמונת "קרוזון".
"זהו מקרה עצוב ומצער, של נער אשר כל רצונו היה לתקן את מראהו, כדי להשתלב בחיים רגילים, אשר נכנס לניתוח מורכב וממנו לא יצא בחיים, אך איני יכול לקבוע כנדרש בהליך זה, כי צוות בית-החולים הוא אשר גרם למותו", סיכם השופט את סוגיית הרשלנות.
עם זאת, השופט קבע כי הצוות הרפואי כשל בכך שלא מסר למנוח והוריו הסבר על סיכון לא זניח למוות במהלך הניתוח – לא בטופס ההסכמה ולא בעל-פה.
מחדל זה, קבע, פגע בחופש הבחירה של המנוח ובזכותו "להיות אדון לגורלו, 'לכתוב את סיפור חייו', לקבל החלטות מודעות, מושכלות, כאשר כל המידע – ובכלל זה הסיכונים והסיכויים, ובראשם הסיכון למוות עקב הניתוח – כל אלה מוצגים בפניו בלשון ברורה ונהירה והוא מסכים להתנתח בניתוח שכזה מתוך בחירה מלאה".
בהקשר הזה השופט הדגיש כי שוכנע שאם המנוח והוריו היו מודעים לסיכון הם לא היו מסכימים לניתוח בשום צורה. סכום הפיצוי שישלם משרד הבריאות על הפגיעה באוטונומיה הועמד על 350 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין של 81,900 שקלים והוצאות משפט.
- ב"כ ההורים: עורכי דין אורי ענבר ודנה יהלומי
- ב"כ משרד הבריאות: עו"ד מירה וינברגן ועו"ד נופר ביטון ממשרד עורכי דין רשלנות רפואית סהר- סטובצקי
עו"ד טל לביא
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין