ישראלית הוכרה כאם לבת של זוגתה הזרה

השתיים, תושבות ארה"ב, ילדו בהפרש של חודש. בעוד בנה של הישראלית קיבל אזרחות בארץ, מעמדה של הבת נותר שונה. ביהמ"ש שם לזה סוף

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשת ישראלית תושבת ארצות הברית להכיר בה כאמה של הבת שילדה זוגתה, באמצעות צו הורות פסיקתי שיחול ממועד לידת הקטינה. השופטת ענת הלר-כריש דחתה את התנגדות המדינה, שהתבססה בעיקר על כך שבנות הזוג אינן תושבות ישראל, וקבעה כי טובת הילדה היא למנוע פער בין מציאות חייה לבין מעמדה המשפטי.

בנות הזוג נישאו בניו יורק ב-2020 ומתגוררות יחד בארצות הברית. הן החליטו להרחיב את משפחתן באמצעות תרומת זרע, ושתיהן הרו. תחילה ילדה בת-הזוג הזרה בת, וכחודש לאחר מכן ילדה הישראלית בן. בארצות הברית נרשמו שתיהן כאימהות של שני הילדים.

אלא שבישראל התמונה הסתבכה, זאת לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשתן לרשום את הורותן על הקטינים, והן פנו לבית המשפט. במסגרת ההליך הוכר הבן כאזרח ישראלי, ואילו ביחס לבת נקבע כי לצורך הכרה בישראלית כאמה עליה לקבל צו הורות פסיקתי מבית המשפט למשפחה, כאשר הותר להן להגיש בקשה לכך הגם שאינן תושבות ישראל.

בבקשתן, שהוגשה במאי אשתקד, טענו בנות הזוג כי הביאו את הילדה לעולם בהחלטה משותפת, וכי הן מגדלות אותה כבת של שתיהן לכל דבר ועניין. לשיטתן, אי-הכרה בהורות בישראל תיצור "פיצול סטטוס" העלול להשפיע על היבטים קריטיים בחיי הילדה, כדוגמת מזונות וקבלת החלטות בעניינה במקרה של פרידת התובעות.

אלא שהמדינה התנגדה לקבלת הבקשה, על רקע מגורי המשפחה בחו"ל מזה למעלה מעשור, מבלי שהוכחה כוונה להשתקע בישראל. נטען כי הילדה כבר מוכרת בארצות הברית כבתן של השתיים, כך שלא הוכחה תועלת מעשית מהענקת צו הורות פסיקתי בישראל.

"טובתה במניעת פיצול סטטוס"

אבל השופטת הלר-כריש דחתה את עמדת הנתבעת, בציינה כי במסגרת הליך קודם הותר לבנות הזוג לבקש צו הורות חרף היעדר התושבות, מבלי שהמדינה ערערה על פסק הדין – והוא הפך חלוט. ניסיון להעלות כעת עמדה הפוכה הוגדר על-ידה כ"מוקשית מאוד".

מעבר לכך, הובהר כי אין בדין הוראה מפורשת לעניין הצורך בתושבות של בני זוג על מנת לקבוע את הורותם, וכי הרציונלים לדרישה זו בחוקי האימוץ והפונדקאות אינם מתקיימים במקרה של משפחה קיימת, אשר בה שתי האימהות מגדלות יחד את ילדיהן.

השופטת הדגישה, בתוך כך, כי דחיית הבקשה עלולה להציב את הילדה בפני מציאות בלתי נסבלת: "הקטינה הוכרה במדינה בה היא מתגוררת עם הוריה כילדתן המשותפת של התובעות, וטובתה היא במניעת פיצול סטטוס בין המדינות השונות. הקטינה חיה למן המועד בו נולדה כבתן של שתי התובעות אשר מגדלות אותה כשתי אימהות בתא משפחתי אחד, וטובתה היא שלא יהיה פער בין מציאות חייה העובדתית לבין המצב המשפטי".

לעניין זה הדגישה השופטת כי חרף מגוריהם בארצות הברית, בנות הזוג והילדים "מקיימים קשרים הדוקים עם מדינת ישראל", וזאת הן מבחינה רגשית והן ברמה המעשית, כך שטובת הקטינה היא כי תוכר כבתה של בת-הזוג הישראלית גם במדינת ישראל. בנסיבות אלה התקבלה בקשת השתיים לצו ההורות הפסיקתי, וזאת רטרואקטיבית החל ממועד לידת הבת.

המדינה חויבה לשלם לבנות הזוג הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40 אלף שקל.

• ב"כ התובעות: עו"ד דניאלה יעקובי, עו"ד חגי קלעי ועו"ד ליאור סוקול
• ב"כ הנתבעת: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.